|
דמעה זו אזיל עלי זאת שעזבתני:
מעולם לא היתה שלי ומעולם לא ביקשתיה להיות כזאת
אך במילים לא מילים התחייבנו זה לזו
בתומתנו הנצחית
לא ארצה לראותך כך:
נותנת בי מבטים כיודעת אשמה
כשתחזיקי את ידו של מאהבך,
על כך שהלכת בלי לומר לי דבר
על כך שעוד רגע שוב תסיטי מבטך
ידעתי ולא רציתי לדעת כי זאת דרכנו:
על אף שבגופי הייתי זה שנאלץ ללכת לא מכבר
ברוחי תמיד הייתי שם.
לא רציתי לדעת כי זאת דרכנו:
בשברון ליבי עליך שעזבתני אדע כי אולי בפעם הבאה
יהיה זה הרגע בו ארפה את ידך |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.