אני ממש לא יודעת אבל זה בא והולך, האם אני אשמה בכך או מישהו
אחר? האם זה לא בסדר או האם זה בדיוק מה שאמור לקרות?
אני רק לא מבינה למה אני מפחדת... מפחדת להתקרב.
להתקרב למשהו טוב. למשהו אמיתי.
הרבה היו שם והרבה יהיו שם...אבל אני מפחדת לגשת לדלת , להסיט
את הוילון לראות את האור, את הדרך שהולכת קדימה.
בעצם יודעת אני למה פוחדת אני ויודעת אני למה איני רוצה בכך.
כי פוחדת אני בדרך אל האור לאבד את רסיסי החושך אשר מזכירים
אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.