עוד לא נתקלת בזוג ידיים
המשוועות לגופך, למגע עורך
כמו שתי ידי אלו.
גם לא ידיה הבוכות ללא הפסק.
עוד לא פגשת בלב שכזה
המתחנן למבטך ולאהבתך
כמו ליבי המתרונן כל בוקר
עם זריחת שתי עינייך.
ועוד אצבעותי מרחפות על כל כפתור
אולי יהיה זה הוא שידליק את האהבה
ועוד מבט אחד חטוף - ברגע שהיה,
בזיכרון דהוי שנותר לי מלילות קסומים,
בתמונה שרצה וחוזרת ונותרת אי שם.
ועוד אני נמצא כאן
כמה, תמה,
אוהב וגם יודע - ששתי ידינו יפגשו
ולבי יצהל כל בוקר מחדש
עם זריחה השייכת לי
כל תמונה, כל זיכרון - יחיו כל בוקר,
כל ערב, כל יום מחדש.
שלי. אהבתי שלי. |
