|
ערימה ליד הדלת
ומפתח יתום
הזמן נוקש אחור
נקודת מפגש עם תאריך תפוגה
רק חמיצות מעתה
וסהרוריות
מול זיכרונות לא זיכרונות
ושברירי חיים
דבר לא נותר שלם.
7.9.02 |
|
המורה שלי קרא
לי "כושי" ואני
אפילו לא יכול
לתבוע אותו על
גזענות כי אני
לא אתיופי!
סיפור אמיתי של
המתאגד, והוא
נשבע בעורו
השחום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.