|
אדם בחלומו בודד.
בשמיכת עוועים יקפל מחשכיו,
ירחש כציפור; כנשל ילדות
יעמוד על תהום משתאה.
רחובות יחצו בדידותו של חולם;
תווים יסמנו לו דרך.
קריאתו הצודקת לא תישמע
כי בודד.
לעת מיתתו של חולם
יעטפוהו שמורות עתיקות;
בשבר אמת שקרנית
יבליח פתאום אל קצו. |
|
|
חשבתי בהתחלה על
רווח של שורה
אחת
אולי שתיים
מה לגבי חמש
עשר זה מוגזם,
לא?
כן, בהחלט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.