יושבת בקצה של המזרן, כאילו מפחדת לתפוס לי מקום על המיטה.
ואני מושך אותה אלי, כמו למשוך חתול לאמבט מים רותחים- קשה כמו
אבן מבפנים ומבחוץ. אני עדיין מנסה להבין מה עושים כשמתאהבים
באבן, והיא מחייכת, חיוך שגורם לעיניים שלה לנצוץ. ככה אני
אוהב אותה, נוצצת. תמיד מדברת אלי בחיוכים, מבטים ובליטופים של
כריות האצבעות שלה. ואני נמס, לא יכול.
אם אני רק אוכל לגעת בה, פעם אחת, באמת! ולהבא- אני מבטיח
להיות מאופק. היא חייבת להפסיק להגיד לא, האגו שלי כבר מתחיל
לסבול מרגשי נחיתות קשים. בני ואשר לא מפסיקים לצחוק , ובכל
פעם שהיא עוצמת את העיניים כשהיא אומרת לא, אני רק מדמיין אותם
צועקים לי
" נו, מה יש לך? עוד פעם? יא אפס". אז עוד פעם מספר לה שהיא
מיוחדת, ויפה, והכי בשבילי. ככה אשר עושה, קיויתי שזה יעבוד
בשבילי. ויעל אומרת , שאם אני אוהב, אני אדע לבד מה אני צריך
לעשות. אבל עזבו אותי מבלבולי שכל של בנות.
הפעם זו תיהיה הפעם האחרונה, מדליק סיגריה שאומרת, נמאס לי
ממך, נמאס לי מהכל. אני מעשן! ולא אכפת לי שאת לא אוהבת את זה.
מושיב אותה עלי, ואומר לה...שזהו, היום זה קורה , או שהיא
הולכת.
והיא קמה , העיניים שלה נעשו שחורות, ואני מרגיש כל כך
גבר.רואה את אשר מחליק לי אחת על הכתף ואומר "שחקת אותה, בוא
נמצא לך מישהי אמיתית".
יושבת בקצה של המזרן, מתרחקת ממני כמה שאפשר. ואני מושך אותה
אלי, והיא רק מחייכת. העיניים שלה נוצצות. יש לה משהו אחר, הוא
משתקף לה בעיניים. החיוך שלה נמרח על הפרצוף , ואני מבין
שטעיתי. והעיניים שלה נוצצות, היא מצאה מישהו אחר. שוכבת לו על
כל המזרן, מלטפת אותו בכריות של האצבעות. ואני נמס, לא יכול.
אומר לה שגם לי. "אשר מצא לי אחת, פצצה. אני חושב שמחר אני
הולך לעשות אותה".
היא אומרת לי שהיא שמחה בשבילי, באמת. מלטפת את המצח נותנת
נשיקה יבשה ויוצאת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.