מקשיבה לרעש רכבת מתקרבת
באמצע מדבר ביום סגרירי.
רק אני והטבע, אולי גם רכבת
באחד מהימים של פעם
בשכונה הישנה
כמה הייתי רוצה להתנדנד עכשיו
בגן השעשועים הישן,
לעלות גבוה גבוה מעל כולם
לנפנף רגליי באקסטזה ולצחוק
עד הנפילה הצפויה על החול
בסוף החלטתי לשכב על הגב
הכובע מחסה חלקית את עיניי
חושבת על השירות הצבאי המפואר שלי
מול מחשב חובב מוזיקת רוק,
ואני שכובה על השולחן לידו
מקשיבים יחד לדיסק שהבאתי מהבית
פתאום נזכרתי שלא חלמתי עליה
מאז החלום האחרון בו
התנשקנו על מיטה שלה.
ואולי היא בעצם געגוע לעתיד
שקיים רק בעבר הרחוק
בין האור והצל בחדר שלי
נוצר חלל חדש,
נפשי עירומה בקרבתך
חושפת מלודיות עצובות
לשירים של לילה
16/5/03 | 