|
מרגישים שטובעים
באמצע ים כחול
מרגישים שהולכים
במדבר, על החול
מרגישים שנגמרים
ורוצים כבר למות
מרגישים את הנשמה,
הרוצה חירות.
החיים הולכים
והסיבות נגמרות
הנפש מתייסרת
והעיניים נסגרות.
עוברים על פני כל אלה
ופוקחים העיניים
נעלמים המראות
ונשארים הזיכרונות
וכמהים למקום הנפלא
בו שוררים השקט והשלווה
חוזרים לשגרה חיצונית
אך בפנים כבר ריק
ויש שיגידו כי חבל על "ההוא"
ויש שיאמרו כי נסע "לאנשהו"
אך כולם יודעים שמהמקום אליו היא עזבה
אין חוזרים
ונשארים רק הזיכרונות
עצובים, מרים ושטויות
ותמיד יזכרו את "האידיוט"
שגמר ת'חיים וגמר לחיות. |
|
|
"אמא, אמא
אפשר עוגיות?"
הן על המקרר,
מותק"
אבל אמא... את
יודעת שאין לי
ידיים..."
"אין ידיים
אין עוגיות!"
אחת עם ילדות
עשוקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.