רועי עשת / שיר ארספואטי ללא שם |
היושבת בתוכי,
ובוכה
על התפתחותה
ההולכת וגוברת.
אני מרגיש אותה פועלת,
מבפנים היא מכרסמת,
פוערת בי חורים
חדשות לבקרים.
כבר שנים רבות
שהיא נועצת בי סיכות
וטווה ביניהן חוטים דביקים של רגשות
עליהם אני רוצה אותה לתלות
אך היא מתפרעת,
את קרביי קורעת,
פורצת במחול מטורף של רוצח,
ואז את שירי אני כותב, וצורח.
16/5/2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|