כשאנשים מרגישים שהם כל כך לא רצויים בעולם ושהכל היה יכול
להיות הרבה יותר טוב בלעדיהם, אז בדר-כלל מופיע מלאך. בדרך-כלל
קוראים לו מיקי או רפי וזה בדרך-כלל קורה על קצה גג או מרפסת.
אני חלמתי חלום, מאותם החלומות שמלאך כזה מגיע ומראה לך איך
היה נראה העולם ללא היית נולד, כדי, בסופו של דבר, לקבל את
הכנפיים שלו. החלומות האלה שמוכיחים לך כמה אתה חשוב וכמה שינת
את מהלך חייהם של כל-כך הרבה אנשים מהקצה.
ולמדתי ששיניתי, ואפילו הרבה, גבי גם קיבל את הכנפיים שלו. אבל
אז, התעוררתי והדבר היחיד שיכלתי לחשוב עליו היה שאולי אני
חיים ב'מה היה קורה אם...', במה היה קורה אם היא לא הייתה
קיימת.
אבל זה לא 'מה' וזה לא 'אם' וזה אפילו לא 'היה', זה עכשיו וזה
חיים.

מאז אני לא יכול להפסיק לחשוב שאני חי באותו חלום שלה, שהיא
והאורי שלה עומדים עכשיו בצד משקיפים, הוא מראה לה כמה
הדרדרנו, כמה אנחנו נוראיים ואיך אנחנו והעולם בכלל נראה כי
היא כבר לא קיימת.
והיא בטח מתפלאת ולא מאמינה והוא ממשיך ומסביר לה איך קרה
שהדברים התגלגלו לכאן.
היא בסופו של דבר גם משתכנעת ומבינה כמה היא חשובה.

אבל היא לא חולמת וגם לא קיימת, אנחנו חיים ב'מה אם' שלה, חיים
שאמורים ללמד מישהו לקח. בעצם מי אני שאמנע ממלאך כנפיים?