אם הוא היה זקן ומגעיל, היה לי יותר קל.
אבל לעזאזל, הגניקולוג הזה נראה נפלא. יש לו גובה ומבנה אתלטי,
פנים נאות וחיוך שובב.
אני על הכסא, לבושה בחלוק כותנה ירוק ודק, רגליים למעלה
ולצדדים בפישוק מקסימלי. עוד רגע הוא יפשיל את החלוק, הוא לא
טיפש, לא צריך דוקטורט בשביל לראות שאני רטובה, פאק.
"מה שלומך?" הוא שואל ומרים את החלוק למעלה.
"בסדר..." אני עונה ומסמיקה, הוא מרים את העיניים ומביט בי,
קורא אותי ונראה קצת נבוך.
"בסדר?" הוא מלטף אותי ואני מתחילה להזיז את האגן כנגדו.
"כן... בסדר...".