סוד הגן הנעלם / נהרות |
וכשתראני בין כותלי התיל,
נחתם על ידי ההמון,
וכל גופי עודנו קרוע
מתמוסס בנהרות
דם.
וכשתראני קרוע בין
חורבות עיר,
הולך,
נעלם,
טועם טעם נורא,
טעם דם.
וכשתקשיב לקול בכיי
ושתשמע את פעימות
ליבי-
דועך.
ושתריח את ריח גופי
ותראה את מסעות נפשי,
שלי.
אני,
כבר לא אהיה כאן.
אהיה בדרכי,
שלי,
אלי-
למעלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|