עוד יום שואה.
עוד בגדים שחורים וטלאי.
בימים שאוטובוס הופך מלכודת מוות
בימים שדמעות מפרסמות שעונים -
שיגרה משתלטת איפה שהחיים דועכים
רגשות מוכרים לאנשים חלשים
ואתה לבד, במרכז חושב
ואתה נמשך, מרוחק ומתפרק
פרצופים עוברים, אנשים נעלמים
בתים נופלים וילדים נקברים
והלב דופק בלית ברירה
מתחזק ודופק בשמים או באדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.