|
הפחד המתמיד הזה שלא עוזב אותי לרגע,
מוצץ ממני כול טיפת אנושיות שעוד נותרה בי.
אני לא יכול להפסיק לחשוב,
והמחשבות רצות
וכול מחשבה היא כמו רוצח קטן שדוקר אותי.
לפעמים כל כך מוזר לחשוב שדווקא האויב הכי גדול שלי הוא אני. |
|
|
מסתובב בין רחוב
לרחוב,/ עובר
בין סימטא
לסימטא./ הכל
נדמה כהזוי,/
אני מלא חרטה./
היא עזבה אותי,/
אולי אני עזבתי
אותה./ למה
האהבה כה קשה?/
אלך לי לבמה
חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.