[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל אשוח
/
אני מאוהבת!

אני מאוהבת.
סוף סוף אני מאוהבת. אלא שהפעם, זה לא סתם, ולא סתם מישהו.
נכון יותר לומר- מישהי.
אני מאוהבת, או חושבת שאני מאוהבת בחברה הכי טובה שלי מזה חמש
שנים.
ואולי אני לא מאוהבת בה. אולי אני רק נמשכת. אולי אני רק רוצה
תשומת לב ואכפתיות. אולי אני בכלל לא רוצה מעורבות רגשית עם
בחורה, ודאי וודאי שלא איתה, אלא רק קשר מיני? אולי אני בכלל
רק רוצה לנסות ולא יותר מזה, סתם כדי לדעת איך זה ועל מה כולם
מדברים, ובכלל כל הקטע של הגייז הפך להיות פתאום נורא טרנדי.
אולי אני באמת רק רוצה לנסות, והיא הכי נגישה לי.
למרות שאני יודעת שאני סטרייטית, ובטוחה שגם היא.
אז למה אני חושבת ומפנטזת לפעמים על בנות?!
טוב, לסבית, אני בטוח לא. אני יודעת, כי אני נמשכת לגברים
וחושקת בהם ונהנית איתם ורוצה אותם מכל הבחינות. כשאני חושבת
על בחורה, אם כבר במובן אחר מהרגיל, אני חושבת למשל איך זה
יהיה לגעת בה ולהתנשק איתה ולא על משהו רציני.
לא-לא-לא-לא!!!
אני רוצה גברים, אני אוהבת גברים, אני רוצה לשכב עם גברים.
אז למה אני מוצאת את עצמי מביטה על בנות? חושבת עליהן? מפנטזת
עליהן?
למה מקודם, כשהייתי במועדון וישבתי על הספה הרכה לנוח קצת,
בחנתי ישבן מרהיב של בחור שרקד מולי, ואחר כך מבטי פשוט נדד
לבחורה ההיא שלבשה פיסת בד מקדימה שבקושי הסתירה משהו ותו לא?
למה כשחברה שלי רקדה מולי בצורה סקסית שמגרה ודאי גברים רבים
אחרים, לא יכולתי להפסיק ולסקור את גופה? למה עיניי התמקדו
בישבן המלא והסקסי והרך שלה ועל האגן שנע בתנועות המזכירות
חדירה ועל החזה העגול שמקפץ?

זה לא מעכשיו. זה לא מהיום. זאת לא הפעם הראשונה.
עד לפני כמה שנים לא העזתי בכלל לחשוב על נשים והכל היה חדש
ומוזר, אבל מאז שהתחלתי להסתובב בחברה הגאה (שפעמים רבות היא
דווקא מסתירה) עם חברים גאים, במועדון של גאים- עולם חדש
ומסקרן נפתח בפניי.
פתאום לאחרונה התחלתי לחשוב על בנות.
אני זוכרת שזה התחיל מתישהו בצבא, כשהתקלחתי עם כל הבנות.
פתאום יש אינטימיות פיזית ונפשיות גדולה ותכופה ממה שהורגלתי
עד אותו הזמן.  כשאת מתקלחת מול חברתך לבסיס ושתיכן מדברות
בטבעיות כאילו אתן לבושות ונמצאות בפרהסיה, את לא יכולה שלא
להביט בה, שלא לסקור אותה, שלא להשוות ביניכן, ובינה לבין
אחרות. יש כמה בנות שהודו בפניי שיש להן פנטזיה לא ממומשת
לנסות עם בחורה, ואני אפילו זוכרת איך הייתי בשוק כשבשיחה
אינטימית עם מישהי מהטירונות, היא סיפרה לי שהיא התנשקה עם
חברה שלה סתם כדי לנסות, ואחרת התנשקה עם חברה כדי להתאמן לפני
ה"דבר האמיתי" עם גברים.
זה היה נורא מוזר. עד שהתחלתי לחשוב ככה בעצמי.
זה היה עוד יותר מוזר כשהייתי ישנה במיטה עם החברה הכי טובה
שלי, כששתינו אומרות לילה טוב ונשיקה על הלחי, ופתאום אני
מוצאת את עצמי תוהה איך היא מתנשקת, אחרי כל הזמן ההוא שהיא
סיפרה לי שהיא הייתה עם זה או אחר. אני מוצאת את עצמי מלטפת לה
את השיער הרך שלה ומריחה את הריח של השמפו הממכר שנודף ממנו
ואז מלטפת לה את הכתפיים והגב. והיא מגרגרת ונהנית כחתלתולה,
נהנית מהמגע התמים כשהיא בכלל לא יודעת מה עובר לי בראש.

היא גם לא ידעה מה עובר לי בראש כשהיא רקדה מולי במועדון מקודם
והיא ראתה את ההבעה הבוהה והעצובה שלי בה, והיא לא מבינה למה.

את לא מבינה?! אני לא יכולה לספר לך! אני מפחדת. מפחדת שתירתעי
ממני אם אני אפילו אספר לך על המחשבות שלי בכלליות, ובטח ובטח
ספציפיות עלייך.

כשלא שמת לב, חקרתי אותך בעקיפין. שאלתי אותך אם תסכימי פעם
להיות עם בחורה, ואמרת שזה מגעיל אותך. בהזדמנות אחרת אמרת
שאולי אבל רק עם מישהי שאת לא מכירה, כלומר לא חברה שלך או
משהו כזה, כדי שזה לא יהרוס.
ואני חושבת, איזה מושלם זה לשדרג את היחסים עם החברה שלי
למעלה. לדבר איתה על הכל, לבלות, ליהנות וגם לעשות דברים
אחרים...
אישה זה משהו אחר. יש אינטימיות מסוימת בין זוג נשים שאין בין
גבר לאישה. אישה מבינה אותך, היא לא תשחק איתך, אתן חושבות
אותו דבר, מתנהגות אותו דבר...

אני מביטה בה, ולא יכולה לספר לה. לא יכולה לספר לאיש.
אני לא יכולה לספר לה שאני מנסה לדמיין מה מגע שפתיה הרכות על
שפתיי כפי שחשתי אותן מאות פעמים על לחיי, מה מגע לשונה בלשוני
ומה הטעם של פיה.
אני לא יכולה לספר לה איך אני מדמיינת אותה מתפשטת לידי בחדר
בתנועות ריקוד כפי שהדגימה לי עשרות פעמים במועדון ובחדר שלה
סתם  כשרקדנו יחדיו.
אני לא יכולה לספר לה איך אני מפנטזת עליה לפעמים ועל בנות
אחרות, על כך שאפילו פעם אחת התנשקתי עם מישהי.
אני לא יכולה לספר לה שאני מדמיינת איך אני מורידה בהתרגשות את
החזייה הורודה שלה, זו עם הפפיון כשהיא שכובה על המיטה, על
המצעים הכחולים שלה שהיא כה אוהבת, איך אני נוגעת בעדינות
בקצות האצבעות על השד שלה, על הקימורים שלו, ואז על הפטמה
הקטנה והזקורה שלה שראיתי כמה וכמה פעמים. מנסה לדמיין איך זה
יהיה למחוץ אותו בעדינות בין כף ידי, לנסות ולחפון אותו ואז את
השני. מנסה לדמיין איך זה יהיה לרכון מעליהם ואז להושיט לשון
זהירה ולטעום את הקצה של הפטמה החומה ואז להעביר אותה במעגלים
ולמצוץ ולנשוך...
או אלוהים!
לנשק אותה על העיניים בעלות הריסים הארוכים שהיא מאריכה עוד
יותר במסקרה, על המצח והלחיים החלקות כל כך, על קצה האף, על
האוזן מסביב לעגילים שקניתי לה ליום הולדת, בתוך התנוך. לרדת
על העור הקטיפתי ללא הזיפים של סנטרה הבולט מעט ועל הצוואר
הארוך. על עצמות הבריח העדינות והאציליות שלה. בין השדיים
כשאני תופסת אחד, ואז במעגלים. להרגיש בשר חלק ומלא של אישה,
את הרכות והעגלגלות הייחודית לה. לרדת אל הבטן העגלגלה שלה,
ללטף את המותניים הצרות שמתעקלות אל אגן ירכיים רחב, להעביר את
הלשון במעלה ובמורד עצמות האגן שלה שבולטות מעט כשהיא שוכבת
פרקדן. לפסק את הרגליים שלה לצדדים בעדינות, לחוש את הרכות של
עורה לאחר גילוח וקרם גוף שהיא תמיד שמה לאחר מקלחת. לאהוב כל
חלק וכל פרט בגופה, כולל למצוץ בעדינות את האצבעות הקטנות של
הרגליים, להעביר את הלשון בין הקימורים של כף הרגל ולשמוע אותה
מצחקקת את הצחוק הכי חמוד בעולם.
לראות את העיניים שלה עצומות ומתהדקות בהנאה עם שפתיה בזמן
שאני אצפה על הנוף בין רגליה, אלטף עם אצבעי את כל המקום הנסתר
הזה שאני מכירה כל כך טוב אצלי, אבל אצלה הוא נראה פלאי וקסום
ושונה ודומה.
לדעת שבניגוד לכל הגברים שהיו לה, אני זו שתדע בשקט, ללא
מילים, איך לגעת בה ואיפה ובאיזו עוצמה ובאיזו מהירות.
אני זאת שתדע בפנים, במלוא הרגישות, בדיוק כל זרם וכל תחושה
וכל צמרמורת שיהיו לה בגוף בזמן שאני אטריף לה את החושים כמו
שאף גבר לא הטריף ולא יטריף אותה. אני כל כך רוצה לטעום לה את
הדגדגן ולמצוץ ולנשוך אותו קלות ובאותו זמן להחדיר לתוכה את
האצבע הקטנה שלי, בדיוק כפי שאני אוהבת שעושים לי, ואני בטוחה
שגם היא תאהב. להרגיש את הרטיבות הקסומה והמשכרת של אישה אחרת,
ולדעת שזה בזכותי. לשחק לה עם הלשון והאצבעות, להרגיש את
הרעידות הקטנות האלו מבפנים שפורצות כמו גלים החוצה. לראות את
פניה מתעוותות מעונג, את פיה מפיק קולות של אושר.
להפוך אותה על גבה וללקק לה את כל הגב ואז את הישבן שלה ולנשוך
אותו ולפסק לה שוב את הרגליים וללקק לה, אבל מאחור, כפי שמישהו
פעם עשה לי וזה כל כך חרמן אותי, אבל אחר כך לא היה לי האומץ
לבקש ממישהו אחר שיעשה לי את זה שוב...

אני לא יכולה לספר לה על הפנטזיות העמוקות והאפלות שלי עליה,
עלינו במיטה מתחככות זו בזו, שכובות זו על זו, מתגפפות
ומתנשקות. על שתינו מתקלחות יחד, או סתם מתמזמזות על חוף הים.
אני לא יכולה לספר לה שאני רוצה לעשות איתה אהבה ולהעניק לה את
כל מה שאצור בי זמן רב על כך, לפנק אותה בלי סוף, בלי
תנאים...
אני לא יכולה לספר לה מה הרגשתי כשרקדנו צמוד וסקסי במועדון-
חזה מול חזה, רגלה תחובה בין רגליי וההפך, ידה סביב גבי וידי
סביב מותנה, איך שהוצאנו לכל הגברים את העיניים...
אני לא יכולה לצעוק לה: "די! בואי ניפטר מהגברים הבני זונות
האלה שרק מביאים לנו צרות. בואי נפסיק לבכות ולהתלונן אחת
לשניה על שברון הלב האחרון. בואי נמשיך להיות אחת בשביל השניה-
אבל פשוט גם בדרכים אחרות...".
אני לא יכולה לספר לה, וזה פשוט מטריף אותי ומעביר אותי על
דעתי.  
לחברות אחרות, אני בטח לא אספר, כי אז אולי הן יפחדו להיות
איתי, שחלילה לא אחשוק בהן, לידידים ההומואים שלי אני לא יכולה
לספר כי הם לא מבינים סטרייטים שפתאום מגלים דברים כאלה על
עצמם. הם יגידו לי משהו בנוסח: "נו, אז?". לידידים הסטרייטים
אני לא יכולה לספר, כי הם סתם יתלהבו מזה שבא לי על בנות, כי
זה נורא מדליק אותם. מה עם המשפחה שלי? חה! הצחקתם אותי...
אני אפילו לא יכולה לכתוב על הרגשות שלי והמחשבות שלי ולפרסם
בדפיוצר שלי, כי אנשים שלא חושבים ככה, לא יבינו מה שאני
מרגישה. הם יתחרמנו ממה שאני כותבת- ולא יותר מזה. הם לא
יסתכלו מעבר למצב המבולבל שבו אני נמצאת.
אני לא יכולה לספר לאף אחד, אבל עצם העובדה שפרקתי אפילו קמצוץ
ממה שמסתובב לי בראש- עוזר לי ומקל עליי, אפילו במעט.
בינתיים, אני אמשיך לפנטז, אולי אני פשוט אדחיק את מה שאני
חושבת לגביה, או שאעביר את זה כלפי בנות אחרות.
אני לא יכולה להתכחש למי שאני ומה שאני ולמה שאני מרגישה, אבל
בעתיד- אלוהים יודע מה יקרה.
אולי הסיפור הבא שלי, יהיה מבוסס על המציאות ולא על פנטזיות...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צנובר זה חיקוי
עלוב של
שטרודל.

שמואל
איציקוביץ'.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/5/03 4:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל אשוח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה