דניאל חילי / הדם זרם |
מתחה ומתחה
ירדה דמעה ועוד דמעה.
היא רצתה שאצבעה תתפוצץ כמו בלון
והיא תסבול והדם ירד וירד בלי הרף,
בלי הפסקה ובלי חרטה.
היא רצתה לא להרגיש, לא לחוש,
לא להבין ולא לחשוב.
היא לא רצתה יותר לאהוב.
היא רצתה להמשיך ולמתוח לעד,
עד שגופה לא יוכל יותר והיא תישבר.
היא רצתה למות,
היא לקחה סכין ואט אט חתכה את כל גופה,
והדם זורם כמו נחל, מצטבר כמו ים.
באמצע חדר חשוך מלא דם
היא מונחת ללא רוח חיים באמצע הים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|