הראש שלי נח על הירך שלך, קרוב לאגן, קרוב לבטן שלך שמשמיעה
קולות מעיכה. האצבעות שלך מטיילות על קווי המתאר של כפות ידי,
ואז של צווארי, ואז של פני, ושל שפתי היבשות. אתה בוחש לי
בשיער ואז מחזיק לי את היד שנשמטת בתוך כף ידך. הגפיים שלי
כבדות. הגוף שלי כמו גוף של מריונטה, משותק. אני נשארת במקום
ולא זזה, ואז מתכדרת לתנוחה של חיה ישנה. חצי דרוכה וחצי
מתמכרת לליטוף שלך שעובר לי על שטח הפנים ונשאר למזלי במקומות
המותרים. אני מופתעת לגלות שזה נעים. אני יכולה להמשיך להותיר
לך לגעת בי ברוך כזה, שמרגיש מפוחד אבל מאוד נחוש בדעתו. אני
מתאמצת מאוד שלא לעצום עיניים, אבל הגוף שלי עייף ומבטי
מטושטש. אני לא אכנע לך. אני לא אכנע. אני קמה והולכת.
ומתגעגעת אליך מאז ועד עכשיו. |
