נערה על המזח, עמדה היא ליד הנהר, הבטתי לידה לתוך המים
הזורמים, התחלתי חושב על החיים, על אהבה, המים זורמים שוצפים,
לא עוצרים, כמו החיים ממשיכים לנוע קדימה בלי לעצור או שבעצם
אולי המים אלה האהבה הנצחית שנשארת תמיד גם אחרי שעזבנו.
המשכתי לחשוב ככה עד שפתאום קלטתי שמרוב שהייתי שקוע במחשבותי
נעלמה הנערה לידי ועזבה המקום. ניסיתי לראות אולי השאירה עקבות
של פסיעות, אך כאילו הייתה נוצה, פרחה, מבלי להגיד מילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.