ברגע בו ההיגיון כלה
והיצר הרע את הכל מכלה
אז מחשבות הלב פגות
ואת מקומן תופסות התאוות
תחושות, יצרים ותשוקות
מתפשטות ונראות כה אמיתיות
הזיוף מחופש כל- כך טוב
עד שאותו מתחילה לאהוב
מתמכרת לצליל של השקר
לקול הנעים של היצר
לוקחת עוד ועוד מכל הבא ליד
מכניסה לתוכי אחד ועוד אחד
מסנוורת מהרגע
לא רואה דבר אחר
גופי אט אט מתמכר
לעצור כרגע יותר מקשה
כמו לעמוד מול רכבת
ולעוצרה בעודה דוהרת
אך משהו בפנים לא מוותר
הלב העצור משתחרר
עיניי אינן בורקות עוד מתשוקה
הופכות מוצפות בדמעה יחידה
שמפנה מקומה להארה וחמלה
מרככת, מעדנת - ומחזירה בתשובה.