מבעד לדם הקרוש,
גופך התשוש,
פיך אומר הלם וחוסר אונים.
ודמך נמרח בצורת נשיקה שטנית על מראת הפאב השרוף.

מבעד לחור המנעול,
חברך המסטול
מזריק עצמו לדעת
כי החיים איבדו כל חשיבות.

בקץ כל הקיצים
כתר של קוצים
דבוק לראשך המרוסק.
והאיברים מפוזרים
נעים וזעים
אצבע פה,אצבע שם.
כהרף עין התקררת
והולכת שולל
את מה שחשבנו על הגורל.
בצליל צורמני
עם מחבל אובדני
התפוצצת שווה בשווה.
זה כל כך מקסים,
ברית הדמים,
כמעט מנוחת עולמים.
בקול הריסוק של זכוכית הבקבוק
עוד רועדת ידו של הבארמן.
וצלצול באוזניים,
חריקת שיניים.
אין כבר צדק,
נשברה כף המאזניים.