נטלי ברמן / מונולוג של סתם געגוע |
יש בי געגוע לרגש ישן.
לריח שלך כשאני נצמדת לעורפך על אופנוע קטן שחוצה את המרחק בין
מה שהיה ביתי אל מיטתך.
יש בי געגוע למגע,
שיודע ומכיר,
ולקול שצוחק עם ניצוץ של חוסר איזון בין תלות לאהבה.
יש בי געגוע לתחושה ישנה של ביטחון הזייתי
ושל ביחד שהוא בעצם בעיקר לבד.
לחיבוק שחונק ולא משאיר אוויר לחמצן,
לשפתיים רכות שלא נתנות לדבר,
רק לשתוק.
יש בי געגוע לגבר ישן.
גבר לא קיים.
אוגוסט 2002
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|