|
בין אורות לצללים
דממו הצלילים
נסיכות עזבו את מגדל השן
הלילה התארך להן מדי
והכול קרה באשמתי
גמדים מתחבאים ולא מחושך
אפילו מכשפה לא תעז
אז מה כבר יכול נסיך
לא הבטחתי שיהיה בי אומץ
לא הבטחתי למלא הבטחות
לא הבטחתי שאוכל לאבד
דרקון אחרון והוא כמוני
לא יודע שהוא אחרון
זן נכחד והוא כמוני
והן מבקשות כי זו זכותי
וחובתי לעד
החליל יספר את הסיפור
חרבי בו קודם
אחר כך בי
לא סיפרתי להן שאני |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.