סיפור פוריו / הדרך הקלה |
לחוף ים שקט מתקרבת סערה
ואני יושב לבד על אבן קרה
ברום שמיים מתנוס ירח, וכוכבים בודדים
ואני יושב כאן ומביט בגלים
הרחק באופק הבזיק הברק
כמו ניצוץ אחרון בעיניי
מידי הרועדת נשמטה הסכין
והגיע הקץ המיוחל לחיי
תמיד שמרתי את הכאב עמוק בפנים
עד הכאב האחרון שנשפך מהורידים
שנים של כאב מטפטפים על החול
ועור פני כבר הפך כחול
גשם קר החל לטפטף על החוף
את הדם מידיי הוא לא יצליח לשטוף
הסוף כבר קרוב העלטה נפלה
הפעם בחרתי בדרך הקלה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|