זוג במכונית בדרך לקניות
היא משוחחת בנייד
הוא מחטט עמוק באף
מחשבות רבות עפות ביעף אצלו במוח
הבוס, הריבית על החוב, הפקידה החדשה
ואין אחת מהן שתאכלס אותה, שתכמה אליה

אישה שבה לביתה מיום מתיש
זורקת תיק על שרפרף, מדליקה קצת אור
בסלון טלוויזיה צורחת חדשות
בכיור ערמת כלים גדולה יותר מזו של אמש
ובשירותים נמצא ההוא שאהבה, זה שגר איתה
שלוש שנים, היא חושבת, הוא כבר שם

בא לחדר השינה הבחור שלה
אחרי מקלחת, רענן וריחני
שמינית זקפה גאה באה עימו גם
בין הסדינים הישנים שפרחיהם שונים
בחורה פרועה עם איפור מרוח שהבטיחה לחכות
כבר משמיעה רעש נשימות שינה עמוק

חמוצי פנים הם ייכנסו באיחור
יסבו אל שולחן ארוחת הערב, יום שישי
חברה תקרוץ לה - במטבח צריכים עזרה
מטופחת וכבויה תקום תפסע אחריה
מתלוננת בלחש, "הוא שוב כזה... נמאס לי"
בוחשת רוטב לתוך סלט החסה

"אמרת שמאלה. את כל כך טיפשה",
מלים קשות יצטלצלו באוזניה
ומסביב רחובות קסומים ואחרים, הבזק אורות ניאון
גבר אחד ואישה אחת אבודים
המלון נעלם, העיר זרה, השפה סתומה
סוכנת הנסיעות הבטיחה חופשה רומנטית

ליד המחשב בחדר העבודה
גופה הדק לשווא יתפתל מנסה
להסתיר מעיניו החקרניות את הבהובי ההודעה
לבה הסקרן לקרוא את מלות האהבה יהלום חזק
דפיקותיו יהדהדו בה עת תשקר
"לך לישון. יש לי עוד המון עבודה"

שוב גורש לגשם עם הכלבלב. ספוגים במים.
מנסה לעשן סיגריה ברוח העזה
בביתו המצוחצח האוויר מטוהר
הכל מונח במקומו, מבהיק.
על אופניי הכושר היא תגהר ותדהר
תהרהר בלעג בריאותיו המשחירות ואיך חרחר קודם כשגמר

הסכין תחרוץ בבשר הבאגט
הפרוסה תחתך, המיונז ימרח, הנקניק יונח
שוב אין מה לאכול בבית הזה
עינו תעבור על קו המתאר שלה
שמנה. אשתי שמנה. השאפה של הפקולטה
הנקניק ילעס לתוכו - סנדוויץ' סנדוויץ' נרדוף

היא עוד פעם בוכה לפנות בוקר
הוא ינסה להירדם שנית מתחפר עמוק אל תוך הכר
"אשתך סובלת מדיכאון אדוני,
תוך שלושה חודשים התרופות יעשו את ההבדל"
חודשיים כמעט בכייה חודר לחלומותיו ומלמולה
מביטה בחלון: "עצוב נורא, הבטיחו לנו אהבה גדולה".

בחליפת הטרנינג האפורה על הכורסא שלו.
בסוודר הקרוע שרועה על הספה שלה.
מישהו ממשפחת שילון מחייך רחב על המסך
ספלי הקפה כמעט ריקים על השולחן
השלט בידו, תמונות רצות מעוררות פיהוק
"אני הרוג. הולך לישון. כבר עשר. נתראה מחר."