והפגיעה במטה - לחמו של העם,
זעקה את המרחבים מחרדת,
היא זעקת - המשוועים לפת.
ההמונים,
נוהרים רחובה;
ללחם ולפרנסה בכבוד,
קולם נישא.
למען העתיד הטוב יותר,
הם הקימו אוהל,
אך העירייה בצור -
עיניה,
הסירה אותו מעל.
אין להפחידנו,
בגזירות ובפעולות - מנע!
אף מול גדודי שוטרים חמושים,
לא נישבר!
נמשיך לעמוד איתן;
נילחם ללא - חת בגוזרינו!
עד הניצחון המלא,
לא נתפשר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|