|
מבטי מכתים את האור
צל החושך שבי מצטנף
ואפור .
גם דמעות לא נראות
נאגר בתוכי כל הבכי
ורואה איך ידיי מוכתמות
מכתימות
את כל שהאיר בי עוד אמש.
מה עשית?
כמו כישוף מדמם בגופי
מרצד בעיניי ושולח גיצי האיבה.
תחושת בטן זרה לי
וכאב שלא בא מסימן
בלי חתך. בלי מכה.
רק זוחל בתוכי
כמו נמק. |
|
|
יש לי חרקים
קטנים
שגרים בתוך
הגבות
בלילה כשאני
ישן
הם נכנסים
לעיניים שלי.
ומשתכשכים
בבריכות
שבאישונים.
לפעמים בבוקר,
כשאני פוקח
עיניים
בבת אחת, הם
נבהלים
ובורחים חזרה
לתוך
הגבות.
וזה עושה לי
נעים
במצח.
(יעקב פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.