|
מבטי מכתים את האור
צל החושך שבי מצטנף
ואפור .
גם דמעות לא נראות
נאגר בתוכי כל הבכי
ורואה איך ידיי מוכתמות
מכתימות
את כל שהאיר בי עוד אמש.
מה עשית?
כמו כישוף מדמם בגופי
מרצד בעיניי ושולח גיצי האיבה.
תחושת בטן זרה לי
וכאב שלא בא מסימן
בלי חתך. בלי מכה.
רק זוחל בתוכי
כמו נמק. |
|
|
אני לא
מאמין!!!
הסלוגנים
הבוגדניים
והמטונפים שלי
שכחו את
היומהולדת שלי!
כלום, כלום לא
קיבלתי מהם
אפילו לא
חיבוקי!!!
לך תסמוך על כמה
מילים שחורות
במסגרת דקה
שמונחות על רקע
כתום...
אביה האיום ברגע
של משבר איום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.