במדרכות אפורות
עקב בצד אגודל,
אין
עיניים בדרך
רוחות מקישות בשברי ענפים
כמו בודקות את גבולות הצמרת.
עלים צובעים מדרכות
בצבעי שלהבת בוערת.
שתי שקיות, חתול ועיתון
על ספסל ירקרק קצת דהוי ושבור
אבק מתיימר להיות אדמה
כשהוא עף לכיוון לא ברור.
כאן, כך נדמה
רק הרוח נותר,
לא נפש חיה,
אף אדם לא נשאר.
הוא מכה בסיום עלילה קיצית,
וכך זה נראה-
שממה קיבוצית.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.