הגעתי נטושה ובלי כוחות
ולשעה קלה של הקלה,
נחצה ים סוף לשניים.
פסעתי בביטחה, מוגנת
החלפתי מישקפיים.
איתי צעד חבר יקר
ליבו רחב כים,
עטף אותי באור שנותיו
הישיר מבט, הושיט לי יד,
חיבק ברוך עיניו.
דיברנו במילים, דיברנו בשירים
חיפשנו תובנות, נגענו בחיים.
טיילנו לחופו של ים,
משפל לגאות.
אסף אותי כך, מאי שם
נתן לי משמעות.
בתוך זרועות חולשת חיי
חבר לי, קרן שמש.
מלמד אותי לשחות
שומר שלא אטבע,
בדרך נדיבות ועדינות, קבלה והערכה,
רושם הוא בחיי
רישום עדין של אהבה.