והוא גמר
התגלגל לצד שלו של המיטה עם חיוך גדול של סיפוק על הפנים.
נגע בה, ליטף אותה, אמר שהיא הכי טובה בעולם...
וזה כל מה שהיא חיה למענו - רק שיהיה מאושר, בכל תחום, בכל
מצב, רק לגרום לו אושר.
יום למחרת היא חזרה הביתה מהעבודה ושמעה אותו בחדר שינה מדבר
בטלפון.
"שמעי, קרין, הסקס לא הכי טוב", הוא אמר, "זה כמו שגרה שלא
משתנה וזה מבאס אותי רצח וגם מוריד לי ת'חשק, אבל זה מה יש
ולמדתי לחיות עם זה".
מאותו רגע היא לא שמעה כלום, מחשבות רצו בראשה, חברה שלו
(מאותו רגע כך החליטה לקרוא לה, שכן לה הוא סיפר מה שהוא היה
אמור לספר לחברה שלו) בטח יושבת על הטלפון ומספרת לו איך היא
לא עושה את מה שהיא עושה, איך היא יותר טובה, אבל ברמזים - רק
משתפת אותו כביכול, וזה הרי הטריק הכי ישן בספר, אבל הוא לא
ראה את זה או לא רצה או שלא היה בכלל מה לראות.
צליל כפתור האלחוטי.
היא נכנסה לחדר עם חיוך מאולץ. "איך היה בעבודה, מותק?", הוא
שאל ועיניו היפות חייכו. היא התיישבה לידו והוא החל מנשק אותה,
מלטף אותה והיא, ביודעה לאן זה יוביל, נרתעה.
"מה קרה?", הוא שאל בדאגה. "כלום, סתם עייפה", היא ענתה לו
וברחה למקלחת, מתאמצת בכל כוחה לא לבכות.
אבודה, היא עמדה מתחת לזרם המים הקר וחשבה.
שילך להיות איתה, הרי כל מה שהיא רוצה זה שהוא יהיה מאושר
ומסופק לגמרי, שילך להיות איתה, היא תוכל לספק אותו בצורה שאני
כנראה לא אוכל לעולם והיא בטח גם רוצה.
דמעות זלגו מעיניה.
אילו רק הייתה יודעת שהסקרנות שהרגה את החתול תהרוג גם אותה.