השקרים, הפחדים,
הרחמים העצמיים,
הם מה שלו גורמים,
להרגיש כלכך חסר אונים,

הלב שבו פועם,
אל מול יופיך המהמם,
אפשר לשנוא, אפשר לסבול,
אבל אי אפשר להתעלם.

אולי הוא חי בסרט,
אולי זה לא יכול להיות אחרת,
אולי זה עוד כואב,
אי אפשר לדעת,
מה שעובר אצלו בלב.

הכוכבים לו מספרים,
שפגש הוא את אלוהים,
שהוא פגש מלאך,
שלא לדאוג, הוא לא יברח.

אימרי עוד כמה, עד מתי?
אימרי לו כן, אימרי אולי,
אל תתני לו לחכות,
שלא יתבע בהזיות.

אולי הוא חי בסרט,
אולי זה לא יכול להיות אחרת,
אולי זה עוד כואב,
אי אפשר לדעת,
מה שעובר אצלו בלב.

אנו שטים,
בים של צחוק,
בים של אושר,
בים של מסיכות,

המחשבות,
הכואבות,
הנכונות,
כי תמיד יש אכזבות.

ולי זה שוב כואב,
עמוק בפנים,
כי פתאום כולם נראים לי,
מאוהבים.

אולי את לא הבנת,
מה שאני רציתי,
לא ידך,
רק האהבה,
לה הכל נתתי,

נתתי את חיי,
נתתי נשמתי,
אך אימרי לי למה,
את לא רצית אותי...