ישנו אותו מקום, אותו צריף קטן, דלתותיו עץ רעוע, נעול הוא
בסוגר עץ, קרשים על קרשים ממוסמר, ומסמריו חלודים, רצפתו
מאובקת, ישנו אותו צריף קטן על החוף, גגו פח, בגשמי החורף
קולות הגשם עושים שמות בהפגיזם כהנף פרגולי אוויר , רהיטים
אינם, ערטילאי מקישוט, כחל וסרק ניצב לו שם על חוף הים, ישנו
הצריף אשר בעליו בעל זקן, שערו חום ופרוע, מפעיל המגדלור -
תפקידו.
זמן חצות, ומבין הבדידות פוסעת לה דמות, מדדה לצדדים, על שביל
חצץ נודדת, הנה ומועדת, אך לא, עדיין יציבה אחיזתה בעולם, ראו
הדמות, מתקרבת היא לצריף, נוקשת על דלתו, ואין עונה, תרעומת
חולפת במוחה, היא מנסה שנית, דפיקותיה כהלמות פטיש, הולמות ולא
נחות, אינו רואה הקרשים, אינו רואה בחשכה, העלטה ככל חיים.
בכל יום תתפלל לערב שכזה, אם רק תינתן ההזדמנות, אם רק תוכל
לשלוט, להכריע, המהות היא זאת הפריעה, השוברת ומנפצת, הדמות
בועטת בדלת, אך מאום, צליל הגשם מעמעם קולות המכה.
אין עונה, אין נכנס, הנופל בין חולות, בין שבילי חצץ, מות
ייפול כבן מינן, על חצץ, על שביל, על חוף הים, יקום ולא ישוב,
לא ניצב על רגליו לעולם, ראשו חבוט בסלע, שותת דם, חולות
אדומים, חולות שחורים, דמות נבלעת בגהות - שוקעת לאיטה בין
אלמוגים וגלים, סערה בלב ים.



חלוקי נחל. מתבונן משיט לזוגתו, מתבוננת גם היא, מניפה ידה
וזורקת, אינה מעונינת, מרים חלוק אבן נוסף, אבן נוספת, יפה ,
צבעונית חלקה, מגיש לנערה, מתבוננת, מחמיצה פניה, זורקת, אינה
רוצה, לא עוד, מבקשת, מרים הוא יהלום מתוך כיסו, חגור לטבעת,
מגיש, הנערה שמחה, מביטה בטבעת, פלאות בעיניה, מושיטה ידה,
לוקחת הטבעת, קורעת היהלום, מטיחה הטבעת בסלע - עוזבת, גבר
צעיר, לבדו נשאר, ברכיו עייפות, מפלל לקצו, דגים בים אמרו,
דגים אחרים, דגים יפים, דגים יחליפו, דגים ישיבו את שאבד, דגים
מסריחים, חשב, דגים מסריחים עם הזמן.



אין זמן ועוד זמן, ונכסי בעלות יקרים, מוחלפים, מוחרמים, שטים
וחולפים בים תענוגות, שוקעים סערת בזבזנות, ענני יוקרה
מאיימים, גוזלים חירותה, גוזלים היציבות, מקריאה היא שמות מתוך
דף נייר, משרטטת שמלת חתונתה, מדמיינת בעלה לעתיד, מנומש, שערו
חום, יפה וגבוה, מתוק אשר יקריא לילדו סיפורי לילה טוב, אגדות
חמד, סיפורי מופת, איש טוב רצתה, לא פרחח.
והכסף, הכסף קורן ממנה כמו פנס בחשכה, מושך אחריו חרקים,
פשפשים, עלוקות, יונקות, זוללות, מנצלות, ואינה מסוגלת, אינה
יכולה, רוצה לברוח, אך כבוד, ומשמעת, ומסורת, אינה יכולה, אולי
תזייף מותה, אולי תעלם, המכונית, לים, טובעת, אינה קיימת, חנות
ספרים קטנה בצרפת - חשבה והחליטה, אינה משלמת החשבון.



ובים טובעים הזיכרונות, נשכחים, נעלמים, רוחות נושבות, מרחפות
, חולשות, מסתערות על חופי ארץ האדם, האדם האומלל, האדם המסכן,
צדם האפל של החיים, צדו האפל של הירח, אנשים, טיפוסים ודמויות,
מנסים, מתפללים, נכשלים ומוותרים, מתעלים, ממריאים, נופלים,
מתרסקים, יציבות, הפתעה, יציבות ושוב הפתעה, אינם מסוגלים
להתמודד, ממציאים, מפנטזים, מציגים דעות, מחשבות, רעיונות,
מבולבלים, קופצים, הים רוגע, עוד מעט ויסער, הקופצים אבדו,
המתים שקעו, החיים, ובכן החיים בדרכם לשום מקום - אקווה
ויצלחו.