שורפות לי העיניים, עדיין לא ישן
צבע זית בו נשטפתי, תמיד צודק אבל אשם
עוד ספרה שכבר נגמרת, עוד רצון שכבר נרדם
וחלומות על דבש וארץ ומציאות של הרס דם
הדלקתי אור באמצע דרך, הוא גם כבה מכורח הלם
חלוד ברוח מאובקת, קדושה של ארץ מבורכת
ומחשבות שרצות לי בראש, שתיקה צורמת
משימה טבולה בכבוד אדם, קדושה נוטפת
אם תהית מה הדרך, אם טעית כי נפל
שארית כוחות מתפוררת, דלת שער שננעל
אז מה נשאר ושוב עוד ניסיון
אז איפה את עכשיו כי לי קשה לישון
והלילה חלול מחלומות ורגעים ריקים ממשמעות
וכשיבוא הרגע בו אחוש בשקט, יהיה הרגע בו אמות
תקווה של בן ששוב חוזר לאדמה, דמעה של אם שמכווצת את גופה
אלך לישון אחשוב על המחר, היום הפך אתמול הכול נשאר אותו דבר |
