אתה נמצא שם...
עם העיניים הכחולות שלך...
אני יכולה לחוש בדמיוני את הריח שלך...
אני יכולה כמעט לראות אותך...
עומד מולי...
עם חולצת הפליז שלך.
מתקרב, מחבק.
אני חשה את השפתיים שלך על שלי.
הלשון שלך ממלאת חלל ריק בפה שלי...
ורק עכשיו אני מבינה כמה רציתי אותך.
כמה הגוף שלי הייה זקוק לך.
שלא לדבר על הנפש...
מן תחושה של שלמות ממלאת אותי.
לא עוד אותה ריקנות חסרת קץ...
הנשיקה הזאת...
כמה חיכיתי לה.
כמה זמן נאלצתי להסתפק בזכרונות, ובפנטזיות.
ואלי גם זו פנטזיה ולא יותר.
אבל כרגע לא אכפת לי. אני רוצה רק לחוש אותך...
שתגע בי.
אני רוצה לחוש את הנוכחות שלך...
לדעת שאתה שוב כאן, אתי.
חבק אותי, חזק... ואל תעזוב.
גע בי בכל מקום אפשרי.
בכל מקום שרק תוכל...
גע בי בנפשי.
רק תן לי לחוש שאתה שוב כאן, והפעם,
לתמיד.
או שלא.
רק תהיה כאן. אתי. עכשיו.
הנשיקה שלך שמתפשטת לעבר הצוואר שלי מעבירה בי צמרמורת בכל
הגוף.
לא הרגשתי ככה עם אחרים.
ניסיתי, רציתי להרגיש...
אבל לא הייה אחד,
שנישק בצורה שנישקת אתה. ואני כבר לא מדברת על כל השאר.
אתה היחיד שמעביר בי את הרטט המיוחד הזה...
אבל אתה לא כאן...
שוב זו איננה אלא אשליה...
שתחוף עם הדקות. והטעם שלך לא ישאר בפה שלי.
והריח שלך לא ידבוק בי.
מי יכל לתאר שזה מה שיהיה...
הרי הכל התחיל כסטוץ...
אבל למי אכפת עכשיו.
אני רוצה אותך.
קח אותי.
מלא את החלל הזה, שיוצר את תחושת הריקנות הבלתי נסבלת שבי...
אני רוצה להרגיש שלמה שוב.
אתך.