לילך גור / החברות הכי טובות |
את בת שלושים ושתיים
ועדיין מגרדת מוגלת טיפש עשרה
מפנייך, אני נבעתת ממה שמתגלה
למולי איבדת את עצמך
בתוך עולם של ציפיות.
לא נשאר לי מה לתת יותר,
רק לקבל
את זעמך
ועלבונך
על שהתבגרתי לפנייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|