תוכנית אולפן:
המסע הציוני הראשון לחלל

שם הפרק:
"עליה וקוץ בה"

המשתתפים:
קפטן ברק- מפקד החללית בדרגת סגן אלוף, בן 35 קרח.
הנגד טוני- רס"ר המשמעת הקשוח של החללית. בן 30 עם שפם גדול.
יעקב- טבח החללית. בן 20, גבוה ורזה, אוהד שרוף של מכבי
תל-אביב.
מרון- רובוט נסיוני כושל של התעשייה אווירית.
יעל- ילדה בת 8, שזכתה במבצע של "מעריב לנוער" בשבוע כיף
בחללית.
הרב אריה- הרב צבאי של החללית (לא מופיע בפרק זה).

1) פנים. מטבח החללית. יום.
שני כיורים בשרי וחלבי, שולחן רחב ולידו כסאות קטנטנים עליהם
יושבים יעקב הטבח, הרובוט מרון והילדה יעל. לפניהם גיגיות
ענקיות, יעקב ויעל מקלפים תפוחי אדמה. הרובוט מרון חותך בצל.

הילדה יעל
אתה בטוח שאנחנו עושים עוגה כושית ?

יעקב
תשתקי ותמשיכי לקלף.

הילדה יעל
אבל זה לא כיף בכלל,
במעריב לנוער הבטיחו לי שבוע כיף.

יעקב
לי הבטיחו "שבוע שבוע". וכרטיסים לשער שבע.

הרובוט מרון
לי הבטיחו אתגרים ומשימות מיוחדות בשרות הכוח היהודי הציוני
הראשון בחלל.

הרובוט מרון מפסיק לחתוך את הבצל.

מרון (מעיניו זולגות דמעות)
אני לא יכול יותר עם הבצל, הדמעות הורגות אותי.

יעקב
אתה רובוט של תשעים מליון דולר,
איך זה שאתה רגיש לבצל ?

מרון (כמעט בוכה)
באג בתוכנה. אותו באג שדופק לי את לוח הכפל.

הילדה יעל
אל תדאג מרון, אני יעזור לך.
עד שש כפול שבע אני יודעת מעולה.

אל החדר נכנס הנגד טוני. כולם נעמדים. יעקב הטבח מצדיע.

יעקב
בוקר טוב.

טוני
חוסר הבטחון שלך באמירת הבוקר טוב,
מעוררת סבירות גבוהה שזהו היגוי הפה הראשון שלך
בעשרים וארבע השעות האחרונות.
וחוץ מזה למה אין לך דיסקית ?
בצו המילואים היה כתוב במפורש להביא דיסקית.

יעקב
אז מה אם היה כתוב ? היה כתוב גם שצריך לעשות שכיבות סמיכה,
אז מה, אני יעשה גם שכיבות סמיכה ?

טוני עוזב את יעקב ומתקרב אל הרובוט מרון במבט חמור.

טוני (צועק)
רובוט !  שפר הופעתך !

מרון מנער מעליו חתיכות בצל ומנסה להכניס לגופו ערמת חוטים
חשמליים סבוכה המשתלשלת מתוך גופו.

טוני
אם עוד פעם אחת אני רואה את החוטים שלך בחוץ
אני חותך לך אותם ומכין מהם מקרמה, ברור ?

הרובוט משפיל את ראשו. טוני מסתכל אל תוך הסיר ופונה שוב
ליעקב.

טוני
אני מקווה שזה לא יהיה כמו החמין של שבת,
הרב אריה עוד בצום, שלשול, ותענית על הפאדיחה שעשית.

יעקב
אני לא מבין. תפוחי אדמה, סרדינים, ריבה, אורז.
מה כבר יכול להיות כאן רע ?

טוני
אל תתחצף. בשעה שמונה וחצי אפס אפס אפס,
כולם בגשר הפיקוד לשיחה עם קפטן ברק.

הילדה יעל מצביעה כשבידה השניה היא אוחזת בעיתון מעריב לנוער.

טוני
כן, הילדה יעל.

יעל
לא כיף לי בחללית, אני רוצה לחזור הביתה.

טוני (תולש מידה את העיתון)
החללית היא ביתך !  הבנת ?  עכשיו בתוקף תפקידי אני מחרים לך
את העיתון.
אני לא יכול לראות  יותר את הביזיון הזה.

טוני מסתובב ויוצא. יעל צועקת אחריו.

יעל
זה לא עיתון, זה "מעריב לנוער".
(ליעקב) למה הוא כזה מגעיל ?

יעקב
את צריכה להבין אותו,
בשבוע שעבר היה פה ילד "מחלום עליכם" והוא השתגע מזה.

מרון
הלוואי ויכולתי לחלום קצת.
לפעמים בא לי לעזוב את הכל ולכבות את עצמי לדעת.

יעל (מתקרבת אליו)
אל תדבר ככה, בכל אחד בעולם יש משהו טוב.
כל אחד הוא יחיד ומיוחד.

יעקב זורק לעברם תפוח-אדמה ובצל, הם תופסים אותם.

יעקב (זורק)
תחזרו, תחזרו לקלף.
כולם חוזרים לעבודתם.

2) פנים. חדר מבצעים. לילה.
חדר עגול, ובו צג דיגטלי ענק, על הקיר מפה גדולה של כדור הארץ,
מחוץ למפה מדבקה גדולה ואדומה וחץ המוליך לכתובת "אתה נמצא
כאן", ליד המפה דגל ישראל ומעליו שלט גדול "המטרה- לנצח במלחמה
!".
בחדר עציצים של סברסים ושל הצמח "היהודי הנודד", בחדר עומדים
הנגד טוני, הילדה יעל, הרובוט מרון ויעקב הטבח. אל החדר נכנס
הקפטן ברק. טוני מצדיע וברק מחזיר לו הצדעה.

ברק
איפה הרב אריה ?

טוני
הוא לא יכול להגיע, אין מזוזה בכניסה לגשר הפיקוד.

ברק (מוציא מכיסו כמה דפים וקורא)
כידוע לכולם אתמול התגלו סימני חיים על הכוכב מאדים.
לאחר בדיקה מעמיקה ויסודית שערכה ממשלת ישראל, התברר מעל לכל
ספק שסימני החיים הקיימים, וגם אלו שהיו לפניהם הם יהודים בכל
מאת האחוזים. לכן, אנו הצוות הציוני הראשון בחלל, נשלחנו כדי
להעלות אותם ארצה למדינתנו ישראל.

הילדה יעל מצביעה בסבלנות כמעט כל הנאום.

ברק
כן הילדה יעל.

יעל
אני יכולה לקשט את הספינה ?
יש לי מלא פוסטרים ממעריב לנוער.

ברק
קודם כל הנגד טוני יכין אתכם לפגישה של מחר,
ואחר-כך אני אבדוק ואתן לך תשובה שלילית כן או לא.

ברק זורק את הדפים שקרא מהם לתוך שק גדול שכתוב עליו "לגריסה",
ואח"כ יוצא מהחדר, טוני נעמד לפני הקבוצה מסתכל בשעונו ואח"כ
אל קיר החללית, על הקיר שלושה שעונים גדולים ומעליהם כתוב השעה
בירושלים השעה בחיפה והשעה בתל-אביב (בהפרש של דקה כל אחד).

טוני
קודם כל אנו נתחיל בסדרת תרגילי סדר ומשמעת.
בגלל הפגישה מחר עם סימני החיים אני מתנהג אליכם יפה. אבל
זכרו,
"לכל פגישה עם סימני חיים יש מוצאי פגישה עם סימני חיים".
טוני מוציא מכיסו גיר זורק אותו לכיוונו של הרובוט מרון.

טוני
תפוס אותו מרון, תפוס אותו.

יעל אוחזת בידו של מרון המנסה להשתחרר.

יעל
אל תהיה פרייר שלו.

טוני
תפוס אותו מרון, תפוס אותו

יעל (צועקת)
לא מרון, לא !

מרון משתחרר לבסוף מידה של יעל, קופץ לעבר הגיר שחלף מעליו,
משתטח על הרצפה תופס אותו ורץ חזרה לתת אותו לטוני.

טוני (מלטף את ראשו של הרובוט)
יפה מאוד מרון, עכשיו תצייר לי מעגל אחד גדול של שלוש מאות
ושישים מעלות,
ועוד מעגל אחד יותר קטן של מאה שמונים מעלות.

מרון מתחיל לצייר את העיגולים.

טוני (ליעל)
ואת ילדה, תעמדי בפינה.

יעל הולכת ראשה שפוף אל קיר החדר (העגול לגמרי) ומחפשת מקום
לעמוד בו.

3) פנים. מטבח החללית. יום.
במטבח נמצאים הטבח יעקב, הרובוט מרון, והילדה יעל. יעל ממלאת
קנקנים כתומים במים מהברז. מרון שהחוטים שלו שוב משתלשלים
מבטנו, עומד ליד הגז הבוער, עליו מונח פינג'ן קפה. יעקב מקשט
את העוגה הכושית שהכין אתמול.

יעל (ליעקב)
אתה בטוח שלא צריך תרכיז ?

יעקב
לא, לא צריך, החלפתי את הקנקנים לכתומים,
עכשיו אף אחד לא ירגיש שאין תרכיז.
(למרון) מה עם הקפה ?

מרון מסתכל, אח"כ מכניס את ידו לתוך הפינג'ן.

מרון (ידו בתוך הפינג'ן)
זה כמעט רותח, הטמפרטורה היא תשעים ושלוש מעלות.

מרון מוציא את ידו מהפינג'ן, אבל  נשארת חתיכה מהיד שלו בפנים,
הוא מנסה להוציאה אבל לא מצליח. אל המטבח נכנס הנגד טוני בידו
שלושה כובעים. כולם נעמדים מתוחים.

טוני (מושיט כובע ליעל)
ילדה, איך את אוהבת את הכובע שלך קטן עליך או גדול עליך ?

יעל (בוחנת את הכובע)
יש לך את אותה דוגמא אבל בכחול ?

טוני לוקח מידה את הכובע ומלביש אותו על ראשה (הכובע ענק
עליה)

טוני
אין לי, אין לי, אין לי,
מה את רוצה שאני יתן לך את שלי ?

טוני זורק כובע ליעקב וגם למרון ואח"כ לוקח כוס (כתומה) ממלא
אותה מהקנקן (הכתום) ושותה. הוא מביט שוב אל הכוס ואל הקנקן
מעוות את פניו ויורק בחזרה.

טוני (ליעל)
תוסיפי עוד קצת מים ותערבבי טוב
אי אפשר בכלל לשתות את זה.

יעל פונה ליעקב ומצביעה על טוני.

יעל (ליעקב)
תגיד לו שאני לו מדברת איתו עד שהוא לא מחזיר לי את המעריב
לנוער.

טוני (ליעקב)
תגיד לה שאין לי כוח לשטויות ולמשחקים האלה.

יעל
תגיד לו שאני יכתוב עליו "למכתבים למערכת"

טוני
תגיד לה שאני זה המערכת,
ומי שנלחם במערכת בסוף תמיד נשבר.
נכון מרון ?

מרון (מביט אל כף ידו השבורה)
התשובה לא נמצאת במאגרי המידע שלי, אבל נראה לי שכן.

טוני מתקרב למרון ובוחן את ידו השבורה ואת החוטים המשתלשלים
מבטנו.

טוני
מה זה צריך להיות הברדק הזה ?  נשבר לי כבר מהחוטים האלה,
אני הולך עכשיו לשים לזה סוף, ואל תענה לי בכלל.

מרון לא עונה, טוני לוקח סכין מטבח מושך למרון את החוטים חזק
וגוזר, הרובוט צועק איי.

טוני
עוד שלושים שניות בדיוק אתה מתייצב אצלי בגשר הפיקוד לעבודות
רס"ר.

מרון (מנסה לזוז ולא מצליח)
אני חושש שיכולת ההליכה שלי נפגעה קשות.

טוני
עוד מילה אחת ממך וזה סירוב פקודה.
ואם אתה לא יכול ללכת אז תקפוץ לי.

יעקב
מה אתה הולך לעשות איתו ?

טוני (יוצא)
ריפוי בעיסוק !

מרון
אני לא מאמין שזה קורה לי, איזה חיים אומללים.

יעקב
אולי תלחץ על RESTART ,
ואז תוכל להתחיל הכל מהתחלה.

יעל מתקרבת לרובוט.

יעל
אל תדאג מרון, אני ילך עם זה עד הסוף
תשאר פה אתי.

יעל אוחזת את ידו השבורה של מרון ומקבלת ממנה זרם חשמלי המרטיט
את גופה.

יעל
או מרון, חשמל זורם בכפות ידיך.

מרון (מחבק אותה חזק)
את הילדה הכי בעולם.

יעקב מציץ בשעונו, בידו משרוקית גדולה הוא מקרבה לפיו ואח"כ
צועק בקול ובהתרגשות.

יעקב (קריינות)
"לפי שעוני חלפו ותמו שלושים השניות,
 אך הרובוט והילדה עדיין במטבח, זו ללא ספק ההתקפה האחרונה,
הכל כבר נאמר וסוכם, כדור הארץ הוא עגול, והכל עדיין אפשרי,
האם הרובוט יסרב פקודה ? האם המהלך המפתיע של הילדה יוביל
אותנו להארכה ?
כיצד תסתיים הדרמה מורטת העצבים הזו ?"

על רקע הקריינות של יעקב, ונפנופי הידיים של יעל, הרובוט מרון
עוזב את המטבח בקפיצות, יעקב שורק במשרוקית שלוש שריקות.

4) פנים. חדר מבצעים. יום.
ליד שולחן ארוך יושב מרון כשלידו ערמה גדולה של דפים מהודקים
שכתוב עליהם "לגריסה". מרון מוציא מן הדפים את סיכות המהדק
מיישר אותן ומדביק אותן אחת לשניה באמצעות דבק, לידו מונחת
ערמה גדולה של סיכות "מוכנות" שהספיק לתקן.
לידו עומד קפטן ברק בידו דף נייר, הוא קורא מתוכו משפטים
כשבאמצע כל משפט הוא מתקדם צעד ולוחץ יד באוויר.

ברק
צעד קטן לאדם (מתקדם ולוחץ יד) צעד גדול לאנושות
ההר לא בא אל מוחמד (מתקדם) מוחמד בא אל ההר.

אל החדר נכנסת הילדה יעל.

יעל
אני רוצה להגיש קבילה נגד טוני,
הוא מטריד אותי.

קפטן ברק נבהל ומתבלבל (קודם לוחץ יד באויר ואח"כ מתקדם צעד)

קפטן ברק
בחללית שלנו אין הטרדות.
וחוץ את צריכה קצת להבין אותו הוא סבל קשות,
הוא "הנגד האחרון".

יעל
מה זאת אומרת הנגד האחרון ?

ברק
לפני כשנתיים היה בצריפין יום כיף של כל הנגדים בארץ בחסות
"פנינה רוזנבלום- מוצרי טיפוח לגבר". הכנס הפך לטרגדיה נוראה
כאשר מצאו בבוקר את כל הנגדים מוטלים מתים במקלחות הציבוריות
הצבאיות, כשעל הרצפה זרוקים מאות בקבוקי שמפו ריקים.
המשטרה הצבאית פתחה בחקירה מאומצת אולם רק לאחר שנה נפתרה
התעלומה.
על בקבוקי השמפו היה רשום "לחפוף לשטוף ולחזור על הפעולה".

יעל
וטוני ?

ברק
הוא היה אז קרח כמוני,
ומאז, מרוב צער התחיל לצמוח לו השיער.

יעל
אני לא מבינה. בגלל מה הם מתו ?

הרובוט מרון (מפסיק את עבודתו)
מה יש פה להבין ?
הם נכנסו ללולאה אין-סופית, "לחפוף לשטוף ולחזור על הפעולה,
לחפוף לשטוף ולחזור על הפעולה, לחפוף לשטוף ולחזור על הפעולה,

לחפוף לשטוף ולחזור...

הילדה יעל נגשת למרון מכניסה את היד לבטנו ושולפת שני חוטים
חשמלים גזורים, היא "מקצרת" בין החוטים, והזרם החשמלי שנוצר
מקפיץ את מרון ומוציא אותו מהלופ.
אל החדר נכנסים הנגד טוני, ויעקב הטבח. יעקב נושא בידיו את
העוגה הכושית ושני קנקנים כתומים.

קפטן ברק (לטוני)
איפה הרב אריה ? אתמול התקנו מזוזה.

טוני
הרב אריה בדק היום את המזוזה והיא היתה ריקה.

יעקב
לא בדיוק ריקה, היה שם פתק:
"הצילו !  הצילו ! נעלו אותי בבית חרושת למזוזות, ירון".

ברק
משהו בדק את העוגה הכושית ?

כולם מסתכלים על מרון.

מרון
זאת לא עוגה כושית, זאת עוגת הץ.
אתה אוכל, רוצה לצעוק הצילו ! הצילו ! אבל נחנק ויוצא רק הץ !
הץ !

מרון  קם, מתקרב לעוגה בקפיצות קטנות , ותופס אותה בידו.

טוני
"רובוט טוב הוא רובוט מת."

מרון
לפני שאני אוכל אני רוצה לתת לכם את הטלפון של מחלקת שרות
רובוטים
בתעשיה אוירית, המס' הוא אפס אפס (עושה שני עיגולים באוויר עם
ידו השבורה) תשע שבע שתיים אפס חמש שש חמש חמש חמש מחיר השיחה
עשרים שקלים וארבעים אגורות לדקה , ויש עוד מספר...

על המסך הגדול שלפניהם נגלה הכוכב מאדים.

הילדה יעל (מצביעה לעבר הכוכב, קופצת וצועקת)
יבשה ! יבשה !

טוני
ילדה, איפה את חושבת שאת נמצאת ? בחיל הים ?

ברק (למרון)
טוב, עזוב את העוגה,
במקום זה תפעיל את מערכת הקשר אל סימני החיים.

מרון
מערכת הקשר לא עובדת כבר שבוע.

יעקוב שולף את הפלאפון שתקוע לו על החגורה, וזורק אותו לעבר
ברק.

יעקב
תפוס אותו ברק !

ברק תופס ומתקשר.

ברק
אתם מוכנים ?

סימני החיים (OFF)
בשביל מה לנו לבוא, יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים.

ברק מסתכל לעבר הנוכחים בשאלה. והם צועקים חזרה.

הנגד טוני
יש לנו משמעת נהדרת במדינה.

הרובוט מרון (קופץ)
אנו העם המתקדם ביותר מבחינה טכנולוגית.

יעקב
יש לנו פלאפל וגם "עודד קטש".

הילדה יעל
יש במעריב לנוער הקרנות חינם של סרטים.

ברק (מקשיב רגע)
הם שואלים איזה סרטים.

יעל נגשת בהחלטיות לטוני והוא מוציא מכיסו את העיתון שהחרים
לה. יעל מעיינת בו.

יעל
הדף של ההזמנות לסרטים ושל "על בנים ועל בנות" נעלם.

טוני מוציא מכיסו השני את הדף החסר ונותן לה.

יעל
ואת החוטים של מרון.

טוני מסתכל בכעס על יעל, ואח"כ אל ברק שמהנהן לו בחיוב, הוא
מוציא מכיסו מקרמה קטן ששזר מהחוטים של מרון ונותן ליעל.

יעל (קוראת)
בחן "אמא חורגת", בגלובוס "אויב המדינה" ובסינמטק
"האידיוטים".

ברק (חושב רגע ואז אומר בפלפון)
בלב "אושר", בגת "החיים יפים"  ובהוד "המתיקות שאחרי".

ברק (מקשיב לתשובה)
הם לא רוצים לבוא, קדימה לתוכנית ב.

ברק לוחץ על כפתור, העוגה הכושית נעלמת ונשמע פיצוץ.

ברק
שיגרתי את העוגה הכושית לעבר הכוכב.
בגלל שהמסה שלה כל כך עצומה ביחס לגודלה,
ברגע שהיא תצא מהחללית היא תהפך לחור שחור,
ותסיט את מאדים ממסלולו היישר אל השמש.

טוני
"כל חור בלילה שחור".

על המסך בחדר נראה הכוכב מאדים כשהוא מתקרב במהירות אל השמש.
מהפלפון בוקעים קולות.

קולות מהטלפון (OFF)
הץ ! הץ ! הץ ! הץ !

יעקב
נראה לי שהדייט עם סמני החיים מתבטלת.

טוני (למצלמה)
"Tomorrow will be another date"