בטירת רוב שנים
בצריח יושבת
נסיכה מקסימה
על נסיך היא חושבת

כבר היו לה מספר
מחזרים במפתן
אך הם לא הצליחו
להקסים לא ניתן

והנה יום אחד
הופיע בעמק
בחור תמהוני
לא נמאס כבר? כוס אמק

הבחור התמים
רק ראה את עיניה
ומיד התאהב
אך הרגיש כצפרדע

הנסיכה ראתה
ואמרה לו: "טיפש!
אתה לא צפרדע
אתה סתם מתעקש!"

חשב לעצמו
הבחור החביב
"אולי יש סיכוי
לפחות איזה שביב"

והיא בלי היסוס
כמובן שהזמינה
והוא כבר חולם
מסיבות, לימוזינה

התקרב האביר
עם הסוס אל השער
הכוכבים אלפים
במרומים קד הסהר

אך אבוי!
תעלה, תנינים, וגם מים
"זה כלום! באמת!"
שמע קולה משמיים

"זה רק תנינים!
ששוחים לפני
הנסיך הראשון
היה קצת קנאי"

מבוהל, אך בטוח
המשיך הבחור
ובדרך לא דרך
נכנס באיחור

ואז כשנכנס
הופתע לגלות
פגיונות בקירות,
נשקים ומקלות

הנסיכה התנצלה
ואמרה: "אל תגע!
זה בגלל הקודם
הוא תמיד בי פגע"

"עכשיו אני..."
וכולה הגיון
"חכמה אף יותר
ומוגנת המון"

התעשת האביר
לא נבהל אף לרגע
נסיכה שכזו
לא תשיג ללא יגע

אבל אז כשקרב
להביט בנסיכה
ביקשה היא ללכת
"ענייני ממלכה"

הנסיכה עסוקה
ותמיד היא אמרה
מטלותיה רבות
בלי עין הרע

ובלי להזכיר
את הלו"ז הצפוף
של נסיכה אמיתית
"חייבת לעוף..."

"אך אל נא יפלו
פניך, אביר
אולי יום אחד
תהיה מלך כביר

ואני אהיה
מלכתך היפה
אני מרגישה ש...
אני עייפה

נדבר כבר מחר"
ופנתה היא לחדר
"אל תדאג, מר בחור
יהיה טוב ובסדר"

הבחור די נבוך
ומרגיש קצת פגוע
בתוך הטירה
הוא מרגיש קצת תקוע

וגם לו יש טירה,
ומסעות של כיבוש
ופתאום, לא ציפה זאת,
חטף הוא ייבוש

הוא היה מחכה
עד לקץ הימים
אם לא היו לה
מליון עניינים

והיא אמרה לו
"תשמע, אתה אחלה
אבל יש לי חיים
ואתה, אמרתי, אחלה!

לא אוכל לעזוב
את הכל וללכת
איתך לתמיד
בפריחה, בשלכת"

"לא ביקשתי ממך"
ענה לה העלם
"לעזוב את הכל
אני בשוק, אני בהלם!

ביקשתי שאולי
תקדישי לי זמן
יותר מלסתם מישהו
כדי שאותנו נבחן"

"מצטערת," ענתה
וקולה עוד מתוק
"כולי מבולבלת
אני אחרי קשר עמוק

אתה לא מבין
ובכלל אל תנסה
ואם זה נכון
זה יקרה, זהו זה"

הסתובב במקום
ובא כבר לברוח
לא לפני שאמרה
שתשתדל לא לשכוח

כי עליו חשבה היא
כשניגנה בחליל
אבל זה בטח סתם
לא הגיוני בעליל

הבחור לא ידע
אם לבכות או לשמוח
והחליט שאבוד
היא שיגעה לו ת'מוח