קוביה של קרח, מים מוצקים.
אתה מטייל איתה על גופי הצמא.
קוביה של קרח, מים מצומקים.
אתה משליך אותה אל פי המשוועה לעוד
נגיעה.
כמו שוקולד מריר אני נמסה.
הטיפות מחליקות.
מתנקזות אל חבל הטבור,
קשור בסרט.
אני בסרט.
כל מגע מאיץ את פעימות ליבי.
גבי קעור.
ידי פרושות לצדדים.
מתערטלת.
מתמסרת.
מריחה את טיפות הזיעה שלך
צונחות על גרוני.
רואה את מחשבותייך הטרופות.
משחק ילדים.
ואתה, בחיים לא תודה, חבויי תחת צל
של עצמך.
קוביית הקרח שידעה אותי,
נמסה.
כל שנותר הם הבליטות על עורי
המעידות על כך
שלעת עתה
הקפאת אותי.
בצפיה דרוכה.
בהמתנה. |