שיר זה נכתב בדרך חזרה לאחר שיחת-נפש
עם אחד האנשים היותר אמיתיים ופשוטים שיש.
פשוט לשמוע אותו, ולקנא.



הפשטות שבך,
האמיתיות הזו.
הכנות עם עצמך,
ללא פוזה.
דלות האמצעים שלך-
יוצרת בך כ"כ הרבה יכולת,
יכולת טבעית.
אתה לא צריך רושם
וגם אם תרצה -אין לך כסף,
ואתה חי את זה-
באמת!!!
בלי חיצוניות,
בלי רעש וצילצולים,
הכל כ"כ אמיתי.
החיים האמיתיים האלו
כ"כ שונים מהחוץ,
מהאופנה.
אנשים יעברו לידך ולא ירגישו בך,
יסתכלו דרכך.
אתה מתהלך ברחוב ללא הכיסוי הזה,
ללא חומת ההבל הזו.
אתה עטוף בהילה,
הילה שקופה כזאת שאף אחד לא רואה.
העיניים שלהם כבר לא יכולות להבחין בדבר כ"כ אמיתי!!
אבל רק אתה,
רק אתה תוכל להסתכל על עצמך בראי יום אחד
ולהגיד-
"אני חייתי את החיים שלי!!!"