שגיא גל / טרם |
תוהה בנבכיי הסודות
הכמוסים.
מציירת אופק דהוי
עם ציפורניים כסוסות,
ובשריטות עדינות,
משרטטת עתיד שטרם
עבר זמנו...
אוחזת בגב עירום של
אהוב מיסתורי,
ולוחשת,
נפעמת,
כנועה.
מקשיבה לקולה,
או שמא לרוח
שנושאת על כנפיה הווה
שטרם עבר זמנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|