התזכור איך קראת נפשי
והייתה היא לך סיפור אהבה?
ארוכה הייתה שתיקתי
ולמדת כל מילותיה וכאבה,
עד רוותה נשמתך דמעותיי
וכבתה הלהבה.
התזכור איך כילתה בנפשי
אש אהבתך כל רעה חולה?
גבוהה הייתה החומה בליבי
ולא נחת עד אשר נפלה,
עד נכרכו שורשייך בשורשי
כמו אישיותי חדלה.
עפים הדפים לכל רוח
איך נסתרו רחשי-ליבי מעינייך,
עוד נפשי לך כספר פתוח
הרי הם, כל סודותיי לפנייך,
הן הייתי אותך מרחוק מחבקת
ושפתיי לוחשות - אהבתיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.