New Stage - Go To Main Page


הצלחתי להימנע מלפגוע בה. זה עלה לי בכאב פיזי אמנם אבל הבנתי
שעכשיו מדברים על דברים אחרים אז לא שפשפתי את זה אל תוך
השיחה. שפשפתי משהו אחר. את מנורת הקסמים. לא יצא ממנה ג'יני,
יצא השכן ממול שנתן בי מבט שיכול להרוג חתול סיאמי ואחרי שהוא
סינן שהמפתחות אצל הג'ינג'י הוא חזר בקפיצת ראש לתוך המנורה
וגידף בשקט אל תוך שפמו המגולח. אם זה נראה לכם מוזר אז אתם
יכולים להגיש תביעה בכתב לכתובת שלא תופיע בסוף השורה. זה לא
יגיע כמובן אבל זה ירגיע לכם את החשק והלילה תרדמו לפניי. היא
המשיכה לעורר בי רגשות סאדיסטיים בקולה המתקתק ואני שקעתי
בהזיות על רצח עם. אתם יודעים מה יותר גרוע מבחורה שמדברת
פוליטיקה? בחורה שמדברת פוליטיקה וצודקת. זה יכול להרוג אותך.
מה קרה? היא לא יכולה לדבר על בובות ברבי? קיבלתי את העונש הכי
גרוע שברא אלוקים. לא, לא הפכתי להגנה של מכבי חיפה למרות שגם
אני הרגשתי צורך עז לברוח מכדורים פתאום. העונש הכי גרוע, וזו
חשיפה בלעדית, זה לעמוד מולכם ככה עם המיקרופון ביד והמילים
היכן שהו נשטפות להם לאט כשהניאגרה מצחקקת במערבולת. אתם
מסתכלים עלי, כל עין סכין ואני, מה אני יודע, מתחיל לגמגם.
עומד באור על הבמה ואתם שם בחושך רק עיניים רושפות. ככה הרגשתי
גם עכשיו, ככה אני מרגיש בכלל ובכלל בזמן האחרון. לאט לאט
ניסיתי לגרור את גופת השיחה למחוזות חפצי אבל התברר שברגע זה
אפילו אוליב לא הייתה צריכה את פופאי נגדי. מרק של סמים מבעבע
בראשי והמח מוסיף את הטעם. דברי, דברי כבר, נגמור עם הכאב הזה.
הוא לא יכול עלי אבל הוא בהחלט ינסה. ולמה הפוליטיקה שלכם תמיד
נשמעת לי כמו נאום של בר קמצא? איך הולכים לאיבוד במסדרון ריק?
איך אתם בטוחים בדרככם במבוך הזה, המתפתל? אני אנסה למצוא
תשובה לחלק שלי, אתם גם תנסו? אולי אני פשוט לא מתאים לכיווני
חיים שבוחרים מתוך ספר. אולי את האמונות שלי והבחירות שלי אני
צריך לעשות בדרכי. אבל את עדיין עומדת שם ומרצה. ספר ביד,
משקפיים גדולות על זוית האף, יד מונפת באויר ואת באמת מאמינה
בזה. יפה לך, אני מקווה שתתעורי. אז אני מודע שהיא צודקת, גם
אתם צודקים, כולם צודקים בכלל. רק פרט אחד קטן שכחנו כאן,
אנחנו מדברים על בני אדם ולא על אותיות בספר.  ואני באמת רוצה
לפגוע בה. לגרום לה להתפתל קצת מכאב, לאבד את הפוזה המלומדת
הזו. תגידי לי, איך הפכת לאלת צדק? תגידי לי, לא בא לך להוריד
כבר את הפלנלית מהעיניים!? אולי כשהעיניים שלך יסתגלו לאור,
אולי אז תביני למה עכשיו אני חונק אותך. ולמה זה הצדק ולא
הכלום שאת מייצגת



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/6/03 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון (שדון) האסול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה