האיש בחולצה הלבנה כבר מזמן אמר שקשה לו,
ואפילו אליס ברחה כבר מארץ הפלאות,
בוכה על שאי פעם ניסתה לגלות
אושר ברמה קצת אחרת.
הכפרי שצעק לשוא כבר נאכל בידי האמת,
כשגילה שאדם לאדם הוא בעצם זאב.

העולם עדיין נחשב למקום בו לא רוצים להיות.
חבל שהחלל עדיין לא בטוח.
אבל אומרים, שהאמת נמצאת לה אי שם, אז אולי הוא אפילו בטוח מ
'כאן'.
אין מפלט.אין לאן לברוח.
אפילו אלה שנלחמו כבר בכל מתים
כל הנדיבים פשטו רגליים,
וכל השמחים נשברו מנפילות קשות.
התמימים כבר מזמן הפסיקו להאמין
בקופסאות ריקות.

כל הסובבים אותנו מתהלכים ריקים,
ואנחנו מוצפים במחשבות.
אז מה בעצם אנחנו עושים פה? למה להשאר,
אם אפילו השביל הנכון בסוף מוביל אל הסוף?
בואי נלך למקום אחר בלי מודעות. אולי שם אני אמצא קצת שלווה.