|
ילדת פרחים
צבועה נפשך כחול
והילתך בלתי נראית
צבועה בכל צבעי הקשת.
חדרון ליבך גדוש בגמדי החסד
והם נדים לכאן וגם לכאן
ומרעיפים אבקת קסמים
שאין בה מן הקסם באמת.
וכל כולך פליאה
מכל המתחולל, המחולל,
מכל תנועה של יד
מכל תחושת מגע.
מהזדווגות הפנים אל תוך החוץ
מהזדווגות החוץ אל תוך תוכך.
ומי ידע לראות מבעד לעינייך
ומי ידע לפסוע בשבילייך
ילדת פרחים? |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.