אלברט היה הילד הכי מפגר שפגשתי כל חיי. האמת שזה לא פלא מפני
שהוא היה יהודון מגעיל שלא מטפח את עצמו. הוא היה מגיע לבית
הספר, זאת אומרת לפני שהעיפו אותו מבית הספר, עם בגדים קרועים,
שיער מפוזר ומסריח. יהודון!

הוא אומר שהוא לא משיג עבודה בהוראה מפני שכולם שונאים יהודים
ולא רוצים שום קשר איתו. בכיין! כל היהודים הם כאלה, בכיינים.
צריך לשרוף את כולם. אני זוכר שאלברט היה בא לבית הספר עם
קופסת האוכל היהודית שלו וה"גפילטפיש" המסריח הזה שהיה בתוכה.
אוכל יהודי מסריח!

אלברט כמו שאר היהודונים המסריחים היה חרמן לא נורמלי, מעבר
לזה שהוא היה מכוער בצורה מדהימה. אני זוכר שכבר בכיתה ב' הוא
היה מתחיל עם בנות בלי הפסק. כל הפסקה סטירה שונה. פעם אחת
נדחה בגלל ריח הפה המדהים שלו ופעמים אחרות סתם מפני שהיה
מכוער. טוב שהוא נדחה האמת, אני לא רוצה לדמיין יהודון שחרחר
וטיפש עם בלונדה יפיפה מעמי הגרמני והטהור. כן אנחנו כל כך
גדולים! ג ר מ נ י ם ! ! !

אני זוכר שההשפלה אצל הבנות לא הספיקה לאלברט הטיפש. הוא גם
ניסה כל מיני סיפורים על המורים, ניסה להיות חכמולוג, וככה הוא
היה היחיד בשכבת כיתה ב' שנכשל. כמה דביל יכול להיות בן אדם
שהוא יכשל בכיתה ב', כנראה צריך להיות יהודון בשביל זה.

כיום אני רואה אותו מדי פעם כשאני בשוויץ עובד במשרד הקטנטן
והנוראי הזה. מדבר אלי לעיתים, הוא משום מה חושב שאני חבר שלו.
אף פעם לא הייתי חבר של יהודון, אני זה שהורדתי לו את המכנסיים
וחשפתי לכל בית הספר את החבילה שלו. אני לא מבין איך היהודונים
מסתדרים עם חבילה כל כך קטנה, איך אפשר להסתדר עם פחות מעשרים
וחמישה סנטימטרים?!

הוא נתן לי איזה בדיה חדשה שלו לקרוא, אני נשבע שזה דבר שרק
הוא יכול להבין, או לפחות רק יהודונים. כזה דבר משעמם ומטופש
לא קראתי בחיי. אבל שיהנה, שיפרסם את זה אפילו. דבר אחד אני
יכול להבטיח, דבר שגם הוא הודה בו, רק הוא, אלברט איינשטיין
בעצמו, יבין את הפיסקה המודרנית הזו שלו.