עמי ראה את בטי בפעם הראשונה במחצית חודש יוני, בשעת ארוחת
הצהרים בחדר האוכל. מראיה של המתנדבת החדשה, ששערה השחור חלק
וגולש בקו ישר אל כתפיה, לא משך במיוחד את תשומת לבו. באותה
תקופה ריכז את ענף הלול. העבודה המאומצת גזלה את רוב זמנו
ומרצו. הוא נהנה לעבוד כמעט ביחידות. חופשי לקבוע את סדר יומו.
הרחק מעיניים צופיות נתן דרור לרעיונות חדשים שצצו במוחו, כיצד
לפתח את הענף, לייעל את העבודה ולהגדיל את התפוקה והרווחיות.
בטי שובצה לעבודה בלול. את תפקידה מילאה בחריצות ובדייקנות.
מדי בוקר הייתה סורקת את הלולים בזה אחר זה לאורכם, אוספת פגרי
עופות אל הדלי ומאתרת שקתות סתומות או נוזלות. בהמשך היום
הצטרפה אל עמי בכל עבודות הלול. המבנים הישנים דרשו עבודת
תחזוקה רבה: תיקון רשתות וחלונות, החלפת נורות חשמל ושמירה על
תקינות האבוסים. תוך זמן קצר למדה בטי על בוריין את רוב מלאכות
הלול. עמי סמך עליה בעיניים עצומות.
I'm sorry that I write so less because it's hard for me to
write in English so I need a dictionary, then I also don't
speak any more English. I'm sure you are glad to finish the
army after 5 days, because you forgot to take the pillow
with you. I hope you cud sleep anyway. You was just going
and I remembered me that you wanted to take the pillow, but
I cudent call you, because I cudent stop to cry and I didnt
want that you see me like this.
בשעת ההפסקות יושבים היו בטי ועמי מתחת לסככה המוצלת, לוגמים
לאט את הקפה ומעשנים. לא הרבו בשיחה, אך מן המעט למד כי גדלה
בעיירה קטנה לשפת אגם גדול ולה שישה אחים ואחיות. למדה בציריך
בבית ספר לאחיות ובאה לקיבוץ בחברת ידידתה הטובה מוניקה, אחות
אף היא, שזהו כבר ביקורה השני בקיבוץ. דיברה לאט ובצמצום,
וקולה חם ועמוק. שפתה האנגלית עילגת מעט, אך לא במידה המעוררת
גיחוך, ומבטאה השוויצרי בהיר ורך כמו היו המילים חלוקי נחל
שפגיעתן עלולה להכאיב בדיבור בלתי זהיר.
לא חלף זמן רב ובטי החלה לבוא עמו לסיור שערך מדי ערב בלולים.
כאשר מכבים את האורות וחושך משתרר, משתתקים בבת אחת קולות
הגרגור והקרקור, ואז על רקע אוושתו החרישית של המאביס האוטומטי
נשמעת היטב נשימת העופות. זו העת לאתר בתחילתן בעיות בדרכי
הנשימה. באותם ערבי קיץ בשומים ידע עמי שלווה גדולה אך עדיין
לא השיג בנפשו כי אהבה היא.
How are the chickens? I hope you don't have so much work and
problems with them. Now I remember me on the time that we
went everynight to the young chickens, it was a hard time
for you, but for me it was beautiful. Today I work my ferst
day in the old peaples hous. My Job Is hard but it makes me
happy because I can help old peaples. I do everything, I
wash them, I give injection and medicine, I also go for a
walk with the peaples, if it's not very cold.
בחצות הליל נאספת חבורה מפוהקת של חברים לתורנות משלוח שהוטלה
עליהם. בחסות החשכה קל לאסוף את העופות מרצפת הלול ולהביאם אחר
כבוד, שנים שניים בכל יד אל כלובי הברזל הגדולים. בטי מסייעת
בכל אשר לאל ידה; בנשיאת עופות, בנעילת פתחי הכלובים ובהכוונת
המלגזן אשר מפנה את הכלובים המלאים ומביא ריקים תחתם. עמי,
זריז ומנוסה, מנצח על המלאכה. מזווית עינו הוא מבחין בבטי אשר
מתרחקת לרגעים אחדים כדי לעשן. כאשר היא שואפת את העשן ניצתת
אדמומית בקצה הסיגריה וזו מאירה זיק עליז באישוניה. כשמבטה
לוכד לרגע את מבטו, מסתמן חיוך דק אשר משרטט את מתאר שפתיה על
פניה המאובקות ומעופרות.
I was on Thursday and Friday together with monika, we spoke
a lot from Israel, Kibbutz and ofcowrs from you and Dani and
I felt that I start to by "homsike" again and that I miss
you like never befor a man but what can I do, you are so far
away from me and I most forget a little bit from the
beautiful time because I cant go all the time with a sad
face, that what my mother said.
באחד הלילות הציע עמי לבטי, בגחמה ספונטנית בלתי אופיינית לו,
להצטרף אליו לנסיעה לילית אל המשחטה ברמת גן. מדי פעם רצוי
להשגיח מקרוב אחר פריקת הכלובים, ולוודא שלא "ינדדו" בעלי הכנף
אותם גידל אל כלובי הפלסטיק הקטנים של חמסנים זריזי כפיים,
העושים יד אחת עם פורקי המשאות ונהגים מעלימי עין. בשעת הנסיעה
עקבו אחר המשאית השועטת בכביש הריק. כדרכם לא הרבו במלים. לאחר
שהסתיימה פריקת הכלובים התברר לעמי כי משקפיו אבדו והוא נאות
מייד להצעתה של בטי לנהוג במקומו בדרך חזרה.
ממקום מושבו הורה לה את תוואי הנסיעה ובחן את צדודיתה בשעה
שניווטה את ההגה בידיים יציבות. גווה היה זקוף ואפה ישר. עמי
נשבה כולו לשלוותה הבוטחת, ואחר הניח לעצמו להתנמנם קלות, נישא
על גל ארוך של מתיקות ואושר חדש, בלתי מוסבר. משקרבה הנסיעה אל
סופה, כבר היו אורות הצמתים בצהוב הולכים ומחווירים ושחר חדש
צבע את שמי המזרח ארגמן אפרסקי. בטי עצרה וכיבתה את מנוע
המכונית, ועמי נשקה על פיה טרם שנתן דעתו על פשר מעשיו.
On Chritmas we had to selbrate with the old peaples. But
never mind for me, then I coud make a little bit happy the
peaples. I came very late home. Just I was finish my shower
I got your phone to the Christmas. It was a great surprise
for me and I was happy to hear your voice and I wishes that
we are together. After this I felt me very well and I coud
by very happy with my family.
למחרת, בחדר הרווקים שלו, כאשר חפן עמי את ראשה של בטי בשתי
ידיו והתבונן בה לאורה הכחלחל של מנורת הקריאה יכול היה לחוש
ברכותו של השיער החפוף, בסמיכותו ובניחוח בשמו הדק. העמיק
אצבעותיו וחפר אל שרשי שערותיה ואחר פרען בתנועה שיותר משהייתה
בה שובבות הביעה קוצר רוח ומתח עצור. בטי אמרה: "אני חושבת
שקילקלת לי את התסרוקת" ועמי לא ידע את נפשו. הנמיך כף ידו אל
ערפה ומטה מזה אל שכמותיה שנעשו רכים ומרעידים. אחר בא אליה
כגור כלבים אובד הנצמד אל אמו; כבן תמותה על סף מקדשה של אלת
פריון רומית. השיבה לו בתנועה מתואמת שכמותה לא ידע מעולם והוא
נשטף בזרם, בלא מעצור, אל אוקיינוס רחמה שנפתח לקראתו.
I think very much about you and me and now slow I can see
our problems. We must forget the last sommer. For me was not
the true life, it was for me a beautiful dream. I don't have
a other boyfriend I only see to much problems if we are
together. I dont want that you wait for me, because I don't
want to think on a man and to know he wait for me. Meby it's
better you go yours way and I go my way and we think the
beutiful time when ever we want.
עמי מתבונן בתמונתה של בטי. פלג גופה העליון חשוף. כתפיה
עדינות אך זקופות. היא אינה רוכנת בכדי להצניע את נוכחות שדיה
שהם קטנים ועגלגלים כדיונות רכות של חול נודד. שפתיה פשוקות
בחיוך קל שבקלים, ספק בוטח ספק מבויש, ועיניה מופנות נכחה
בריצוד אישונים אשר נקלט היטב בעדשת המצלמה. עמי אינו יודע מה
מעורר את קצפו בתמונה הזו. האם ההתגרות העירומה או שמא מבען של
העיניים. עמי קורע את התמונה לפיסות קטנות, אך אינו חש הקלה.
שלוש שנים חולפות. עמי מתארח אצל ריכרד ידידו. נוסעים לאורך
חופי האגם הגדול. הוא מתעסק במפה ומאזין בחצי אוזן להסבריו של
ריכרד; מצפין את הסער אשר מטלטל את לבו. עמי מאתר בנקל את השלט
המכוון אל בתי העיירה. חמש שניות של התבוננות והמכונית נישאת
הלאה: גגות רעפים ומגדל של כנסיה כפרית טובלים בירק. פס מים
מוזהב בשמש צהריים תוחם טיילת בלתי נראית. ימים רבים התכונן אל
הרגע הזה כאל מעשה פרידה אחרון, סופי ומוחלט, אך שוב אין בו
שמץ הקלה.
עוד שמונה שנים חולפות. נשארו המכתבים. שנים רבות היו אלה
צרורים בעליית הגג, טובעים בחבילת קרטון עמוסה לעייפה בקלסרים,
מחברות ועיתונים ישנים. ידע כי יום יבוא ועינו תשזוף אותם שוב,
אך עתה משהגיעה העת, בוהה עמי במכתבים וערפל דק כוילון שקוף
למחצה מכסה את עיניו.
נכתב ב- 1991
עובד ל"במה" - דצמבר 2002
