עמית ליבנה / ים של חורף |
לראות אותך נחשפת
לעולם של שאלות.
לצפות בך נסחפת
לחיים על הקצוות.
צועדת על קו דמיוני
וסוטה לפעמים.
לובשת מבע תימהוני
ובוהה בגלים.
הים בכל גודלו הבלתי ניתפס
לא הופך את הצער לאושר נכסף.
את שוב מנסה לספוג במליחות
את הטעם המר את אותה חמיצות.
והקור שאולי מחפה על בדידות
בים של חורף,ים של עצבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|