|
יושבת באוטובוס בספסל האחרון
הגומע את הדרך אליך מהר מדי
ירח אדמדם מרחף במרום
ורודף אחרי האוטובוס, ואחרי
מזוודות הרגש ממתינות בבטן
מלאות בהרהורי חרטה וכמיהה
זה כביש הערבה החוצה את הנגב
המדבר שהפריד בינינו ,והדרך קשה
פזמון:
אין מפת דרכים מוכנה לשניים
וזה לא קל לנסוע עם כיסוי עיניים
עושים לפעמים טעויות, וגשם ניתך לפתע
הדרך אל שנינו עוברת דרך האמצע
היית אומר שאתה במחיצתי
אבל בינינו הייתה מחיצה
היית אומר שאתה רק שלי
אבל על הכל היית עונה בשלילה
אמרת שתבוא ונפגש בתחנה
ותעשה את הדרך מהבית שלך
אולי זו באמת התחלה חדשה
ותיתן לי להחזיק גם בחלק ממך
פזמון...
רוצה להיות שוב בין זרועותיך
ולהקשיב לרחשים בלבך הפועם
ולדעת שגם זרועותיי מסביבך
וביחד אנו כגוף אחד נושם
מוסרת אני לך את לבי
שתשמור עליו כפי ששמרת
אך אני רוצה גם את לבך אצלי
שתדע הכל עובר דרך האמצע
פזמון...
אורות מבליחים את החשכה
התחנה האחרונה בדרך שלי מגיעה
מקווה שאתה עומד מוכן בלבך
לעשות את הדרך אלי אל השבועה
|
|
|
שואה זו לא מילה
גסה!
זו מילה אכזרית,
והאמת שגם לא
רלוונטית, אז די
כבר יא שמאלנים
אשכנזים שונאי
ישראל שכמותכם!
הדס עמיר, יוצאת
לקרב הגדול של
חייה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.