א

אני אדם הראשון
יושב בגן - עדן
וקורא לחיות בשמן.
ובלילה - בלילה

ושואלים אותי מלאכים
" לזאת איך קוראים ?"

ואני עונה-
מה , אינכם יודעים?
זוהי יען !

וכולם צוחקים , הן זה נשמע מצוין
ואמרים : " ממש כאילו היה זה שמה כל הזמן !"

ואני לא מבין אבל שותק
כי הרי עבורי הייתה
יען מאז ומתמיד

ומראים אחר ואומרים
" איך תקרא לזה?"
ואני מתפלא ואומר-
-זה אריה !
ואיזו עליצות ואילו ריקודים
" איך תמיד הוא מוצא להן
כאלו שמות נחמדים! "

ואני אומר - תודה,
באמת על - לא- דבר
וחושב לעצמי: הרי זה היה
תמיד שמו משכבר !

וכך כל הלילה
אני קורא בשמות
ועוברים למולי עשרות , לפחות.
ואני שם בגן - עדן
יושב בין כלן
אני ,אדם הראשון,
וקורא לחיות בשמן.




ב

וכשאני שם בלילה אדם הראשון
כשאני רוצה להתכרבל ולישון
אני ישן לבדי
אני ישן לבדי
בשדה פתוח , ביער - עד
אני ישן לבדי
עם כל החיות
כי עודני לבדי בלעדי- את.

ואשא תחינתי אל שמים
ואומר לבורא עולם:
תגיד לי, חביבי,
כיצד זה
עדיין אני לבד?

והוא אומר לי:
אדם !
אל פחד.
לו רק תשכב רגע על הצד
אעשה פה ניתוח , ומה שבטוח,
שניים כאן אוציא מאחד.

ובקומי ובהקיצי אז אראה
היא יפה ושערה - יום בהיר
ואני מתקרב ונוגע
מתקרב- ולבי אומר שיר.
 

ג

זו חוה זו חוה
זו חוה היא אימנו
היא אמי ובשרי
ומחל אהבה

זו חוה זו חוה
ושלי היא
ולעד היא
ואבוא אצל משכבה.





ד

ומעולם לא נעמה לי
שנת לילה כל כך
וכל בני- חיה מתפלאים ורוטנים:
איך שכח אותנו אדם
ובין - ליל
-אותנו, שהיו לו לעזר שנים?


ואיך הוא קורא לה,
קורא שם בסתר?
הוא אומר , " לי את לעזר ",
שכמוה מעולם לא אהב...

אמור לי , פרחח, כמה עוד ישנן כאן
שאתה בדברים כאלה מתפאר...
לו רצית יכולת למצוא גם גורילה
או ג'ירפה או אף בת- נמר

אך אתה בררן
יותר מכל החיות
כך רצית וככה נגזר
גם עליך לחיות

היא לא תעזוב
אותך אף לרגע
אפילו אתה אם לפתע  תרצה
ובעצב תלד היא
ושלה הוא פרי- בטן
ולעולם היא לא תתרצה.

כי כשבאת אלי משכבה בלילות
לא דמיינת כאלו עלילות
על בטנים וילדים ( לא לעד בתולות !)
וכמה כל זה עלול לעלות.

אולי כבר היה מוטב לוותר
ולהסתפק בגורילה או אולי בת- נמר
כי כזאת חיה- כמו בראה השטן
ואולי כבר עדיף
לא לפקוד את שנתה...