"בואי אלי, עכשיו!"
לא האמנתי שאני עושה את זה. אמרתי תפילה קטנה לאלוהים כל הדרך
אליו.
ידעתי שמשם אני לא אחזור כמו שבאתי אבל משום מה פחדתי יותר
שאבא שלי ינעל את הדלת ואז אני אאלץ לבלות את כל הלילה אצלו.
הוא נראה לי ביישן כשנשכבנו על המיטה והתחלנו לצפות בסרט ואני
חשבתי שבטח הוא סתם כמו כולם, בדיבורים הוא מוציא מאיות אבל
במעשים, נכשלים.
בהתחלה אמרתי על כך תודה אך לאט לאט התחלתי לחשוב מה יקרה אם
אני אעביר רגל מעליו, אתישב, אתכופף ואנשק אותו. אבל זה חלף
במהרה.... בפעם הבאה.
התקרבתי אליו, הוא התקרב אלי וכשנפסק לפתע הסרט בעקבות הפסקת
חשמל הוא שלח יד מאחורי גבי וליטף אותי מהצוואר עד אמצע השוק.
הפעם שלחתי רגל ויד מעליו והוא, הוא נישק אותי.
"אולי הוא יבחין שאני לא מנוסה?" חששתי אך כאופיני לי עניתי
לעצמי מיד שמנסיון לומדים והוא רק הראשון.

התעייפתי, והוא שם לב לזה והפסיק.
כשבאתי הייתי בטוחה שהוא לא יתן לי לעזוב לפני ש...ש... אבל
עזבתי בכל זאת.
הוא אפילו לא נתן לי נשיקת פרידה, מניאק!.
בטח אחרי שנשכב הוא יזרוק אותי לכל הרוחות. יותר טוב.