רק חסר לי שאשתי תדע מזה אבל יש לי משהי מהצד, בעצם שתיים.
שתיהן יפיפיות רק שלפעמים הן קצת מזכירות לי את הבנות של אהרן
השכן שלי.
הבנות של אהרן איה ומירי בנות עשרים וקצת וגם הבנות שלי בערך
באותו הגיל.
אין לי מושג למה אני ממשיך עם זה כבר עשרות פעמים נשבעתי
להפסיק לחזר אחריהן, שלוש פעמים מחקתי את הטלפון מהספר הקטן
שלי אבל אחרי שבוע כבר ערגתי כל כך לשתיהן ומצאתי את עצמי עם
זר פרחים על מפתן הדלת כמו מחזר צעיר ונמרץ בן שלושים. אני
מוצא את עצמי מפזז במועדונים, משתכר ומבלה לילות שלמים על
הרגלים וזה מרגיש מוזר אבל במובן הטוב של המילה. לאחרונה הלכתי
לקנות חולצה צמודה ושמדדתי אותה הבטן התפוחה והרופסת שלי
הרחיבה והחריבה את החולצה והייתי חייב לקנות אותה כי זה ממש לא
נעים להחזיר אותה וכמובן נועה הייתה לידי וציחקקה לה בצחוק
ממזרי. בן 15 תמיד יש לך ריבועים בבטן כמעט לכל נער מתבגר יש
איזה תקופה כזו אבל בגיל 18 כבר הכרס מסתירה אותם ובגיל 21 כבר
השערות מסתירות את הכרס נראה לי שלפי זה קבעו את הגיל שמקבלים
תעודת זהות גיל הגיוס וגיל השחרור ככה שבתור אזרח חופשי כבר
תאבד תקווה להחזיר את אותם הקוביות ותרגיש חופשי להזניח את
עצמך עד גיל ארבעים, כשתפגוש את נועה ותרגיש דביל שלא שמרתי על
הגזרה ולא התאמנתי קצת בשעות הפנאי.
בליל הסדר האחרון אשתי הזמינה את שני הבנים שלנו ואני שמח לבשר
לכם ששתי הבנות שלי הרבה יותר יפות מהבנות שהבנים שלי הביאו
לשולחן הסדר ופעם הראשונה מזה שנים קראנו את ההגדה מההתחלה ועד
הסוף, אני חושב שנועה ומיה, שתי הבחורות שהיו אמורות לפרק לי
את המשפחה, דווקא הכניסו לבית שלי קצת חיים. הבנים לא יודעים.
שלשום הגעתי שיכור הביתה שוב אחרי ערב עם מיה ונשכבתי בשקט ליד
אשתי ועדיין יכולתי לשמוע אותה בוכה אז לקחתי את השמיכה והכרית
ועברתי לסלון לישון על הכורסא. זה לא שאני כועס עליה אני יותר
מרחם עליה, פעם כשכעסתי עליה לא הייתי מסוגל לחשוב על אחרות
,היום אני אשן בסלון ומחר אני אקום מקודם ואסתלק לפני שהיא
מתעוררת שלא תהרוס לי את הבוקר עם הדכאון הזה.
בעבודה אני באמת מרגיש נפלא ,וגם הביצועים השתפרו פלאים ואני
מגייס לקוחות חדשים כמו ילד בן עשרים. הרופא איבחן לפני חצי
שנה שיש לאשתי סרטן ונשארו לה רק עוד חודשיים לחיות, נסענו אני
והיא לטיול סביב העולם ושיחזרנו את כל הרגעים היפים שלנו יחד
אפילו נפרדנו זה מזה במקום שנפגשנו בערבות אוסטרליה, לפני כמעט
עשרים שנה, כשאני הייתי חייל משוחרר שמנסה לברוח מהיום יום
והיא הייתה כבר בסמים.
הצעתי לה להשאר שם למות ואני אחזור לקחת אותה לקבורה אבל היא
הענישה אותי וגרמה לי לראות אותה גוססת לאיטה ואז פגשתי את
נועה שעבדה כזבנית בחנות בגדים. עשרים שנה לא התחלתי עם בחורה
וגם כשדיברנו לא הייתי בטוח עדיין שזה מה שאני עושה אבל אני חי
כל רגע במועדונים האלה אפילו שאני רואה שמצביעים עלי ומגחכים
לפעמים ואפילו שנועה ומיה מבלות איתי בעיקר בגלל הכסף.
אתמול יצאתי עם מיה שאילצה אותי באקט פתטי לבחור בינה לבין
נועה ובסוף הערב זרקה אותי לכלבים. שיכור שמן ובן 45 הלכתי
לחפש לי משהי אחרת ולא יודע למה מצאתי את עצמי בבר חשפנות אולי
כי נגמר לי הכוח.
בבוקר אשתי קמה עם חום גובה אז לא הגעתי לעבודה באותו היום,
נשארתי לטפל בה וקצת הפחיד אותי לראות אותה רועדת בכזו עוצמה.
לקראת הערב החום ירד לה ונועה התקשרה לשאול אם אני מגיע היום
לגת רימון, הרגשתי שזה הסוף, זו אולי הפעם האחרונה שאני הולך
לשם לאחרונה המקום נחלש וכמעט לא מגיעים אנשים אבל בשביל לראות
את נועה זזה לבשתי את בגדי היציאה נכנסתי לאוטו ויצאתי ללילה
של טירוף חושים.
כשחזרתי אשתי כבר נפטרה היא התאבדה, בלעה כדורים.
עמדתי מעליה לבוש בחולצת רשת ומכנסי סן טרופז עם קונדום בכיס
האחורי ואלפייה בכיס השמאלי.
עכשיו אני כבר לא יודע מה לעשות.